|
|
במלחמות יש להם חלק גדול בקביעת הקווים והגבולות....
בתכלס הם כמו כל יחידות החי"ר - טוחנים קו, שמירות ומחסומים כל השירות...
תכירו את שמוליק, אבא קנה לי
הוא אוהב במבה, ביסלי ואת עודד מנשה
נכתב במקור על ידי אושרי
הרבה טחינה בלי הרבה הערכה מצד הצבא והציבור בכללי
עדיף כבר להיות קרבי ושיעריכו את מה שאתה עושה כי לא משנה מה קרבי יעשהתמיד יעריכו אותו
שריונרים נחשבים לוחמים לכל דבר, ובמלחמה כוללת החשיבות שלהם פי כמה מחי"ר. לגבי טחינה לא נראה לי שאפשר להשוות לחי"ר...אין (ממה שאני יודע לפחות) דבר כזה בשריון 17/4 וגם לגבי הקוים שהם עושים זה לא קוים של חי"ר.
אבל עם כל זה בשורה תחתונה כמה שהשריונרים אנשים זהב - הם עדיין חיל אפור, לא מוערך, בלי גאוות יחידה מי יודע מה ורובם בכלל לא רצו להגיע לשם מלכתחילה אלא רק כי לא היה להם ביצים לא להתפנות בבקו"ם/שכנעו אותם ששריון זה אחלה דבר/שניהם ביחד. באמת שאין לי שום דבר נגדם, זה פשוט הרושם שקיבלתי בשירות שלי.
אני יודע שהייתי אנטי כל האשכול הזה אבל אני חייב לתקן אותך.
בשיריון רוב השירות כן עושים 17 - 4. שיריון כן עושים קווי חי"ר ולמען האמת רוב התעסוקה שלהם מעבר לאימונים היא ללא טנקים אלא בתפיסת מחסומים, שמירות, סיורים מעצרים וכל מיני יזומות אחרות באיו"ש ובשאר הארץ. ודווקא בשיריון יש גאוות יחידה בפלוגות אומנם לא גאים בגדוד אבל כל פלוגה יש לה את המנהגים הדגלים והשירים שלה, המלחמות שהיו בין הפלוגות אצלי בגדוד היו מאוד חריפות ולא פעם נגמרו באלימות סכ"ה כי פלוגה אחת דיברה על הפלוגה השניה. לא סתם בשיריון קרו חלק מהשערוריות הגדולות בצהל של משחקי פז"מ וכו' בתוך הפלוגות. אני לא מצדיק את זה אבל יש שם מסורת חזקה. אני לא יודע מאיפה הרושם השגוי אבל אתה מדבר פה מסטיגמות ולא מידע. ולסיכום, אני נהנתי בשירות שלי בשיריון, אני מתגעגע עד עכשיו לפלוגה שלי ואם הייתי מתגייס עוד פעם סביר להניח שהייתי רוצה להגיע בדיוק לאותו מקום שהייתי בו למרות השירות הלא קל. וזאת תגובה אמיתית בניגוד לכל שאר התגובות שלי בדיון הזה.
שיריון איכס.
כשהראש בתחת החיים מריחים אחרת.
Life isn't about finding yourself. Life is about creating yourself
חולצות ובלייזרים אלגנט :
http://www.iatraf.co.il/showthread.php?t=878363