יפה
נמשיך מאוחר יותר
יפה
נמשיך מאוחר יותר
|
|
ממשיכים
מחברת
גרוזיני עשה מחקר, הוא לקח זבוב ותלש לו את הכנפיים והזבוב הלך, אז הגרוזיני רשם : זבוב בלי כנפיים הולך ברגל, אחרי זה הוא תלש לזבוב עוד רגל והזבוב הלך, הוא שוב רשם זבוב בלי רגל הולך, הוא המשיך לתלוש לו את הרגליים ולרשום כל פעם שהוא הולך, ואז כשהוא תלש לו את הרגל האחרונה, הזבוב נשאר במקום, הוא התחיל לצעוק לו שילך והזבוב לא הלך, אז הגרוזיני רשם במחברת שלו : זבוב בלי כנפיים ורגליים לא שומע
יפה
עכבר , וואו
שלושה עכברים משוויצים כמה הם מוצלחים.
מספר הראשון כשאני רואה מלכודת עכברים, אני קופץ לתוכה, חוטף את הגבינה ולפני שהברזל יורד אני מספיק לעשות 20 כפיפות בטן
אומר השני: זה כלום, אני קם בכל בוקר, יוצא מהמחילה, הולך למתקן שיש בו רעל עכברים, טוחן אותו ושותה אותו עם קפה
מפסיק אותם השלישי: סלחו לי אבל אין לי זמן... אני צריך ללכת לדפוק את החתול
קרדיט לי
טעות אין וואו
נדלג
שחור
איש שחור חזק הולך ודורך על קקי ואומר אוי סליחה חבר
קרדיט לי
ילד שואל את אמא שלו, למה בסרט החתונה שלך לבשת שמלת כלה לבנה ? אז אמא שלו אמרה לו : כי זה היה היום המאושר בחיים שלי, אז הילד אמר לה : אז למה אבא לבש שחור ?
אללה שנהב
לילה
נערך לאחרונה על ידי DarkDevil; 18-12-2009 בשעה 01:54.
לילה סוער אחד כשבחוץ משתוללת סופת
ברקים חזקה, אמא אחת מכניסה את ילדה
למיטה. הילד שואל אותה בקול רועד:
"אמא, האם תישני איתי הלילה?"
האמא משיבה: "יקירי, עליי לישון
בחדר של אבא, לא אוכל לישון איתך".
הילד שותק מעט ואז ממלמל:
"פחדן מגודל..."
קרדיט לי
יפה
משקפיים
יאללה נדלג
מהר
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו.
שמה של האחת היה אחות-מתימטיקה, ושל השניה אחות-הגיון.
הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר.
אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?
אחות-מתימטיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה.
אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!
אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה?
אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!
אחות-מתימטיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד!
אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו!
אחות-מתימטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!
אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!
האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון.
אחות-מתימטיקה הגיעה אל המנזר, והייתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה של אחות-הגיון.
כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה.
אחות-מתימטיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!
אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי.
אחות-מתימטיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז??
אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה.
אחות-מתימטיקה: נו, ואז??
אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!
אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית?
אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי.
אחות-מתימטיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?
אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו. אחות-מתימטיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז?
אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי!
אחות מתמטיקה לקראת עילפון: ומה קרה אז אחותי?
אחות הגיון: מה שקרה הוא דבר מאוד הגיוני, נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!
קרדיט לי
ילד אחד שואל את אימו:''אמא אפשר לאכול אור ''?..''מה פתאום למה אתה חושב ככה''? עונה האם. הילד: ''כי אתמול בלילה אבא אמר לך ...יאללה יאללה תכבי את האור ותכניסי אותו לפה ''....
קרדיט לי