אני לא אשקר ואודה שלא באתי מסיפור סינדרלה של "משפחה דלת אמצעים שנמצאת בחובות ועבדתי מגיל 13 כדי לעזור להם בבית". כי אני לא. עד גיל 18 לא ידעתי מזה עבודה בכלל. מה שכן עשיתי כסף עוד בתיכון, לא מעבודה. הצד של אמא שלי חי טוב. לא עשיר טחון, אבל חי טוב יותר מרוב הישראלים כי אין לנו מינוס בבנק. הצד של אבא שלי (שלא היה גר בישראל בכלל), עשיר, מאוד עשיר, לא מולטי מיליונר או משו מטורף של אוליגרכים אבל עשיר, רק אגיד שאחד מהם קנה כרגע בית נופש במרכז של המרכז בספרד והוא משכיר אותו והבית הזה לא הזיז לו תכיס בכלל. ואני לא רואה ממנו סנט. אבל שוב, הכסף הזה, שלי ורק שלי. אצלנו בבית מאוד מאוד רציניים בנושא של כסף. אנחנו לא מהאידיוטים שטסים לחו''ל בכל חג שבניגוד לאידיוטים האלה, יכולים להרשות את זה לעצמנו בלי להכנס למינוס. האמת שכל ההשקפה שלי לחיים הגיעה לי בעיקר מהבית, תמיד אמרו לי לשפר את עצמי, להיות אני, לשים זין על כולם ועל המערכת, לחשוב איך לעשות כסף כי זה הדבר הכי חשוב בחיים, לא לבזבז כסף כמו מפגר על דברים מפגרים, ליצור קשרים עם מי שצריך, קיצר חינוך של LMS במיטבו, היו לי כמה ספקות לגבי זה שכולם נעלמו מהר מאוד במהלך השנים כשראיתי איך חי מישו ממוצע. אז כן, עשיתי משו בעצמי. ואין לי כ''כ הרבה כסף כמו שאתה חושב. את המליון ההראשון שלי (בשקלים, לא בדולרים) לא עשיתי עדיין. יש אנשים בגיל שלי שכבר שוחים בכסף....אני די כשלון בנושא של כסף בתכלס, מצפים ממני להרבה יותר מהסכום המעפן שיושב אצלי בבנק. אבל זה למה אני משתפר, לומד עוד, מנסה....אני מקווה להפוך את המעט שיש לי לעוד כסף. כי זה השימוש היחידי בכסף. לא לקנות פרארי ולחוש ליד פוסטמות בנות 18.



ציטוט ההודעה