עגכעגכעגכעגכע
|
|
אולם, ניתן להתפשר בהגדרת את החיים כמכלול התופעות הקורות לכל אורגניזם מרגע יצירתו ועד למותו ולפיכך החיים הם תקופה המוגבלת בזמן שעובר מרגע יצירתו של האורגניזם עד למותו.
ניתן להבחין שבהגדרה זו ישנה בעייתיות בשל הביטוי "מכלול התופעות" והמושג אורגניזם שכדי להגדיר אותו יש להגדיר את המושג חיים ובשל כך מדעני החיים לסוגיהם הגדירו את מכלול התופעות האלו כמאפייני החיים שהם הפעולות שאותם האורגניזמים החיים מסוגלים לבצע וישנה הסכמה ביניהם שזוהי הגדרה בסיסית למושג חיים במובן הפיזיולוגי, פעולות אלו הן הפעולות הבאות:
יש המוסיפים גם את תהליך האבולוציה, שהוא התפתחות והשתנות מתמיד של היצורים החיים במהלך הזמן, כמאפיין נוסף של החיים, אך אין על כך הסכמה מלאה. ישנה אפילו גישה רדיקלית יותר הטוענת שיש להגדיר את החיים על ידי תהליך האבולוציה והתורשה בלבד. זוהי תפיסה ששמה דגש מיוחד על אבולוציה כמהות החיים.
- רבייה ותורשה.
- חילוף חומרים - היכולת לקלוט אנרגיה מסביבת המחיה, להמיר אותה לאנרגיה הנדרשת, ולהפריש את הפסולת שנוצרה בתהליך ההמרה.
- גדילה והתפתחות.
- רגישות ותגובה לגירויים חיצוניים - היכולת להגיב לגירויים שמקורם בסביבה החיצונית וכן לגירויים שמקורם בסביבה הפנימית של היצור החי.
- הומאוסטזה - היכולת לשמור על איזון פנימי וסביבה פנימית פחות או יותר יציבה וקבועה.
באופן כללי, ניתן לומר, שהתופעות האלו מתרחשות בכל יצור חי, מיצור חד-תאי בעל תא אחד עד ליצור שמורכב מהרבה תאים, כמו האדם, אך למרות זאת, ישנה התחשבות בעובדה שתופעות אלו אינן מתקיימות תמיד בכל היצורים החיים, ושישנן תופעות שיכולות להתקיים גם בדברים חסרי חיים.
דוגמה לכך שתופעות אלו לא מתקיימות תמיד בכל הפרטים של היצורים החיים היא שאדם עקר לא עונה ברמת הפרט על דרישת הרבייה אולם מין האדם מתרבה, דוגמה נוספת היא שרוב הדבורים, הטרמיטים והנמלים הינם בעלי כושר רבייה השייך למלכה בלבד, כלומר, לא כל יצור חי יכול להתרבות ולהעביר מאפיינים משותפים בתורשה. דוגמה נוספת לכך, היא שבעל חיים העובר גיל מסוים מפסיק לגדול, ובכך לא מתקיים המאפיין של גדילה והתפתחות.
דוגמאות לכך שניתן למצוא את מאפייני החיים גם במערכות לא אורגניות, הם:
לפיכך, לא באמת ניתן להגדיר את החיים באופן חד משמעי על ידי אף אחד ממאפיינים אלו.
- ניתן לראות רבייה גם בדברים כמו אש, ווירוסים.
- ניתן לראות שיש חילוף חומרים והמרת אנרגיה גם במנוע ובמכונית.
- ניתן להבחין בגדילה והתפתחות גם בגבישים שהם דבר דומם.
- ניתן להבחין ברגישות לסביבה בחיישנים, ובתרמוסטט.
התאים הם אבני הבניין של החיים וגם הם מבצעים את פעולות החיים הבסיסיות, כגון, הפקת אנרגיה, קליטת חילוף והפרשת חומרים, קליטת גירויים, התפתחות וגדילה, הומאוסטזה, ורבייה. דוגמה לכך היא הנגיף, שהוא גופיף מיקרוסקופי שתלוי בתא מארח כדי להתרבות ולגדול. כל נגיף בנוי מצבר של מולקולות ביולוגיות, כלומר, חומר תורשתי, אך הוא אינו תא בעל מבנה מלא והוא מתחיל לפעול רק אחרי שהוא נקלט על ידי תא אחר, לכן נוצר ויכוח בקהילת המדענים, לגבי סיווגו של הנגיף כיצור חי או לא, אולם, הקביעה הרווחת שהתקבלה היא שהנגיף אינו יצור חי.
ANTI GAYS
ANTI GAYS
ANTI GAYS
עוד הודעה למונה!
נערך לאחרונה על ידי 1 1; 20-08-2010 בשעה 04:00.
נהנה
במהלך המחזור החודשי, גופה של הנקבה הבוגרת מינית משחרר ביצית אחת או יותר, בתהליך הקרוי ביוץ. רירית הרחם (Endometrium) מתעבה במקביל. לאחר הביוץ רירית הרחם מתכוננת לקראת קליטה אפשרית של ביצית מופרה, באופן שיאפשר הריון. בהיעדר הפריה והריון, הרחם משיל את הרירית, וכך נוצר מחזור חדש. חלק מרירית הרחם מופרש מן הגוף יחד עם נוזלים דמיים אחרים דרך הנרתיק. הפרשה זו היא הווסת.
הדימום, הנמשך בין יומיים לשבעה ימים אצל נשים, מעיד על כך שההריון לא התממש. אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות עשויה להוות אינדיקציה ראשונה לכך שהאישה הרה. הכוונה בביטוי "מחזור מאחר" היא שהווסת טרם התחילה במועד הצפוי, וכי קיים לפיכך סיכוי סביר להריון.
הווסת היא תהליך מחזורי טבעי המתרחש בגופה של אישה בריאה במהלך שנות הפוריות שלה. המחזור הראשון (Menarche) מתרחש בדרך כלל בטווח הגילאים 10 ל - 15, ואילו המחזור האחרון (מנופאוזה) מתרחש בין הגילאים 45 ל - 55, השנים של הפסקת הווסת נקראות בעברית "גיל הבלות". סטיות מדפוס זה מצריכות בדיקה רפואית. מצב של אי-קבלת מחזור בשנות הפוריות שלא מחמת הריון קרוי אמנוריה (Amenorrhea). אחוזי שומן נמוכים בגוף (למשל, כתוצאה של אנורקסיה), ידועים כמעכבי-מחזור. בנוסף, ייתכנו מצבים של דימום ללא ביוץ (למשל, כאשר האישה נוטלת גלולות למניעת הריון, מגיעה לשלב גיל האל-וסת או סובלת מתסמונת שחלה פוליצנטרית) או ביוץ ללא דימום
יחסי מין (או יחסי אישות; בסלנג: סקס) הם מגע אינטימי בין בני אדם (לרוב בין שני בני זוג) בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הסיבות הנפוצות הן:
יחסי מין מכונים גם בשם הזדווגות, בעיקר בהקשר של בעלי חיים.
על קיום יחסי מין יש מגבלות חוקיות ותרבותיות שונות: יש איסורים שונים על קיום יחסי מין בתוך קבוצת שארות (יחסים אלו מוגדרים כגילוי עריות), עם קטינים, ועם אדם שמקיים קשר קבוע עם בן זוג אחר; ישנן תרבויות האוסרות על קיום יחסי מין שלא במסגרת חיי נישואין. כאשר יחסי המין מתקיימים ללא הסכמת אחד הצדדים המעורבים, הם מוגדרים כאונס, והדבר נחשב ברוב התרבויות כעבירה מוסרית וחוקית חמורה. ברוב החברות יש איסור על קיום יחסי מין עם בעלי חיים.
לקיום יחסי מין ללא חשש מהיריון משתמשים באמצעי מניעה מסוגים שונים. הקונדום משמש גם להגנה מפני הידבקות במחלות מין, מחלות המועברות בעת קיום יחסי מין.