ברוך שפינוזה - מגדולי הפילוסופים בהיסטוריה - עמוד 5

[Old Lady]

לא, התטבאתי לא נכון אבל זה היה רק מתוך עצבים.
מצטער על מה שאמרתי וזהו.
צריך לכבד כל אדם באשר הוא אדם,פשוט התכוונתי שאם אתה אתאיסט אתה (לא אתה ספציפית) יכול לכבד את האנשים הסובבים אותך ולא לעשות להם על האש מתחת לבית ביום שבת או לשמוע מוזיקה בפול ווליום.
ערכים מינימליים של כבוד לא יותר מזה..

[xSellize]

לא, התטבאתי לא נכון אבל זה היה רק מתוך עצבים.
מצטער על מה שאמרתי וזהו.
צריך לכבד כל אדם באשר הוא אדם,פשוט התכוונתי שאם אתה אתאיסט אתה (לא אתה ספציפית) יכול לכבד את האנשים הסובבים אותך ולא לעשות להם על האש מתחת לבית ביום שבת או לשמוע מוזיקה בפול ווליום.
ערכים מינימליים של כבוד לא יותר מזה..

אם כך פני הדברים אני מסכים איתך לחלוטין, אין טעם להתגרות בכוונה תחילה באנשים ולא משנה באיזה נושא.

למרות שאני חושב שבמרוצת השנים מגזרים מסוימים פיתחו רגישות יתר לנושאים, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

[ישראל]

במאמר שלו על הוכחת קיום ה' ובספר שקראתי שלו על אתיקה יש שם דברים, הייתי מראה לכם אבל הכול זה בספר חח.
אני מאמינה שיש גם באינטרנט אם תחפשו.
ויוסי, תתפלא, אפשר להסביר המון דברים דרך המדע.

המון דברים דרך המדע- את זה אני יודע :| :X

ואני די בטוח שהספר שלך נכתב דווקא על ידי זמיר כהן- שדאג לסלף למדע את הצורה שם.

אין שום קשר בין הדברים.
המדע מסביר המון דברים שהרבה מהם מתאימים עם הדת היהודית.
השאלה היא לא המדע, אלא התאוריה של שפינוזה.
לפי התאוריה האל הוא הטבע בעצמו. אין בו מה שאין בטבע ואין בטבע מה שאין בו.
ושניהם [שהם בעצם אחד] - אינסופיים.
בכל מקרה כאן נשאלת השאלה האם היהדות יכולה להכניס את עצמה לתבנית זו של אלוהים.
דומני שיש מגדולי החסידות שהבינו את צורתו של אלוהים בדרך קרובה לזו של שפינוזה (בעל התניא וסיעתו).
בכל מקרה דומה שעם היהדות ההיסטורית האמפירית זה לא כ"כ מתיישב.
ללא שום קשר, שפינוזה, כמובן, לא היה אתאיסט.

תן לי להבין.. אתה אומר שאם נסעתי עם אופניים ממונעים בשבת בשכונה חרדית מגיעה לי שיזרקו עלי אבנים.

ומכך נובע שבפעם הבא שחרדי ישמור את השבת וילך ברגל בשכונה חילונית הוא יספוג טיל קרקע-קרקע לתוך השטריימל שלו?

אתה מבין שזה פשוט מטופש ההשוואה שלך,
כשאדם דתי הולך אצלך בשכונה ברגל הוא אינו פוגע ברגשותיך.
כשאתה נוסע ברכב בשבת בשכונתו,
- אתה כן פוגע ברגשותיו.
באופן כללי כשאתה אומר "תעשה את המצוות שלך בביתך ואל תפריע את חייהם של אנשים אחרים", ומכוח טענה זו אתה מעוניין לעשות ברשות הרבים בשכונה דתית מה שבא לך, אתה דיי מעוות את המוסר שלך, משום שנדמה לי שעל פי חוק יכולה קבוצת אנשים בשכונה מסוימת לקבוע כי הכביש בשכונתם ייסגר לתנועת כלי רכב בשבת.
יש אמנם מובן מסוים של רשות הרבים גם בתוך שכונה המתייחס לכלל תושבי המדינה, אבל יש כאן איזו שהיא פשרה בין בעלותם של התושבים לבין הערך של שמירת זכויותיהם של ה"רבים".
לכן, אם תלך בשכונתם ותשחק בפלאפון האישי שלך עם עצמך לא תחשב פוגע ברגשותיהם, אבל ליסוע ברכב - כן!
ואני חושב שההבדל מובן וברור.

לא, התטבאתי לא נכון אבל זה היה רק מתוך עצבים.
מצטער על מה שאמרתי וזהו.
צריך לכבד כל אדם באשר הוא אדם,פשוט התכוונתי שאם אתה אתאיסט אתה (לא אתה ספציפית) יכול לכבד את האנשים הסובבים אותך ולא לעשות להם על האש מתחת לבית ביום שבת או לשמוע מוזיקה בפול ווליום.
ערכים מינימליים של כבוד לא יותר מזה..

אם כך פני הדברים אני מסכים איתך לחלוטין, אין טעם להתגרות בכוונה תחילה באנשים ולא משנה באיזה נושא.

למרות שאני חושב שבמרוצת השנים מגזרים מסוימים פיתחו רגישות יתר לנושאים, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

אתה טוען שהם פיתחו רגישות יתר לנושא.
אין ספק שהפגיעה בערך דתי היא פגיעה חמורה יותר מאם מישהו יפגע בערכי האתאיזם של האדם.
ריצ'ארד דוקינס (בספרו "יש אלוהים?) מביע ביקורת (נדמה לי בפרק הראשון) על כך שבימינו חולקים כבוד לדעה שבאה מרקע דתי הרבה יותר מאשר לדעה אישית, זהו כמובן עיוורון נוראי, הוא כותב.
למציאות זו ישנם שלשה גורמים: 1) הדת היא בעלת ערך רגשי, מכיון שהמאמין רואה אותה כחובה עליונה ומטרת בריאתו. 2) האמונה היא תהליך נפשי, גם כאשר הלוגיקה מוכיחה כי יש אלוהים וכו', הרי שבשביל לחוות זאת יש צורך בתהליך נפשי, הנפגע מדברי זלזול. 3) גם בחברה של מאמינים ישנם אנשים תמימים יותר הסומכים על המלומדים (בדיוק כמו בכל תחום וחברה, כך למשל גם בתחום המדעי), ודברי זלזול גורמים להם נזק בפועל. לפיכך כאשר דוקינס כותב על בורא העולם, שמאמינים אמורים לחוש אליו רגשות חזקים מכל: "הומופוב, טרוף גדלות ודורש רע, איזה זבל הוא" (עמ' 51). יש כאן בהחלט פגיעה גסה ברגשות הגורמת נזק, בדיוק כשם ששטיפת מח הנערכת לאדם כנגד אישיותה של אהובתו או של אמו מהווה פגיעה ברגשות הגורמת נזק.