נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
עוד פעם, אף פעם לא חשבתי לעשות שום מהלך איתה ולא רציתי איתה גם קשר(פשוט לא משכה אותי, היא די מושכת אותי אבל לא הטיפוס שלי מה לעשות) ופעם אחת דיברתי איתה ושאלתי אותה למה כולם אומרים לי שאת דלוקה עליי וכו היא אמרה שלא ונרגעתי מאז נשארנו ידידים טובים. מה שהכי מפריע לי זה שכל היום הינו בקשר, טלפונים הודעות בוקר טוב לילה טוב הכל הייתי יודע מה היא עושה עם מי היא מדברת בכל זמן ידעתי עליה הכל. ופתאום לבוא ועוד לראות בעצמי מזדיינת על איזה קיר עם מישהו שהיא מכירה כמה ימים זה משגע אותי ממש לא חשבתי שהיא אחת כזאת ואני לא רוצה שהידידה הכי טובה תהיה אחת כזאת ששוכבת עם אנשים בלי בעיה, לא מתאים לי לא בא לי לשתף את מה שעשיתי/עובר עליי או לא יודע מה עם אחת כזאת. ואני גם תמיד האמנתי בזה שאין דבר כזה "ידידות" זה חרטא תמיד צד אחד ירצה יותר מהצד השני! אז הבעיה שאני נמצא עכשיו זה שאני די מתגעגע והיא חסרה לי אבל כל פעם שאני חושב עליה המח שלי עוצר אותי ואומר לי שעם אחת כזאת לא צריך לדבר(לפחות אני) גם מה שהכי מקשה עליי, אני תמיד רואה במסיבות או סתם כשכל החברים יושבים היא חלק מהחברה מה לעשות..אז פתאום לראות אותה ולא להגיד לה לכום לא לחבק אותה מה שלפני היינו יושבים ומדברים שעות על שעות עכשיו לא לדבר איתה אפילו זה די מוזר אבל אני חושב שזה יעבור לי..ועוד דבר, אותו אחד ששכבה איתו היא בטוחה שהם יוצאים עכשיו והוא ממש לא חושב ככה ואני רואה אותה נפגעת מאוד בזמן הקרוב וזה גם כואב שאני לא יוכל לדבר איתה לפחות או רק להגיד לה "אמרתי לך"!