שימו לב, הסיפור הינו אמיתי.
אם אני אראה תגובה אחת של זלזול או צחוק אני לא ארחם.
זה אמיתי, אין חידוש.
נוסה ונבדק, אני אישית עשיתי סיאנס עם כמה חברים וקרו כמה דברים.
הסיפור המלא :
יש במדרחוב בצפת בית גדול 2 קומות נטוש כבר עשרות שנים שנקרא "בית בוסל".
תמונה מתוך גוגל :

אני אצלם בפלאפון שלי ואביא לכם לראות אותו כיום, מעודכן...
לסיפור:
יום עצמאות אחד החלטנו אני ועוד 4 חברים שנעשה סיבוב ונכנס לבית בוסל, אף אחד לא מעיז להיכנס לשם, הבית מפחיד בצורה בלתי רגילה, חלונות שבורים, צבע מקולף, פיח, נרקומנים שבאים לשם מדיי פעם..
היו איתנו עוד כמה חברים הם לא רצו להצטרף איתנו מפחד אז הם לא באו..
נכנסו לבית איך שפתחנו את הדלת יש ריח של צחנה, ריח של גופה, עובש.. נכנסו בפנים לבדוק את מקור הריח וראינו כלב תלוי. חבר אחד שהיה איתנו ברח נשארנו אני ועוד שלושה חברים.
ישבנו במרכז הבית, היה אור מהמנורות מבחוץ, לקחנו כוס מאיזה מסעדה והכנו לוח גם במדרחוב.
ישבנו כולנו והתחלנו את הסיאנס.. לא ביקשנו לעלות אף אחד, הכוס התחילה לזוז..
שאלנו אם יש כאן מישהו, הכוס זזה ל"כן". שאלנו אם הוא יכול להזדהות, הכוס זזה ל"כן" ואז רשמה את השם "עמית". חבר שלי שאל "עמית, היית גר בצפת?", הכוס זזה ל"כן". שאלתי "מהו שם משפחתך?" והוא רשם "אדרי".
מתן שואל "עמית, יש גם עדן וגיהינום?" הכוס זזה לכן. "אתם לומדים תורה?" הכוס זזה לכן. "אתם שומרים שבת?" הכוס זזה לכן והוסיף ורשם "חשוב מאוד". שאלתי "עמית, אתה רוצה שנעשה שיעורי תורה לעיל נשמתך?" הכוס זזה לכן, ירדה לתחתית הלוח והתחילה להסתובב במעגלים, זה היה נראה כאילו ממש הוא מאושר מזה.
ביקשנו שיעזוב, הזזנו את הכוס ל"יציאה" ונגמר.
יום העצמאות היה ביום שלישי.
יום שישי בשעה 7 בערב [נכנסה השבת].
יושבים כל החברה מספרים מה היה בבית בוסל הבנות כרגיל מפחדות שלומי חבר שלי הציע "בוא נעשה עכשיו", כמובן בספונטניות מכינים לוח, מביאים כוס נכנסים לתוך מקלט, יושבים על הכורסאות, שמים את הלוח על השולחן ומתחילים. כמובן שלא ביקשנו לעלות אף אחד, הכוס התחילה לזוז..[אני דומע..] ביקשו שהזדהה הרוח הזדהתה בשם "נתן", שלומי שאל אותו "זה מפריע לך שאנחנו עושים את זה בשבת?" הכוס זזה ל"כן", ואז נתן רשם "מאוד".
שלומי אומר [הוא היה מסטול] "אתה כועס עלינו?" הכוס זזה ל"כן" ונפלה מהשולחן.
הרמנו את הכוס ושאלנו "אם אתה רוצה שנעזוב אותך תפיל את הכוס מהשולחן". הכוס זזה, קדימה, אחורה, קדימה, אחורה, קדימה ואז נפלה. הרמנו את הכוס ושלומי אמר "נתן, אתה בן זונה". מתן לשלומי "אתה חתיכת ילד מפגר, מה אתה עושה ?". הרמנו את הכוס וביקשתי ממנו שיחזור לשלוותו. שאלתי אם הוא רוצה ללכת והוא ענה שכן.
הזזתי את הכוס ל"יציאה" ונגמר.
כולנו חזרנו מפוחדים הבית.
והמשכנו את הכל כרגיל..
שלומי לא יצא מהבית למשך שבועיים.
אחרי שבועיים שלא שומעים ממנו החלטתי ללכת למקלט שלו ולראות מה קורה איתו.
[יש בשטח של הבית שלו מקלט אז הוא גר שם, זה בשטח של הבית שלו, הבית שלו צמוד 6-7 מהמקלט]
אני מגיע למקלט דופק על הדלת אני שומע במהירות שאומרים "מי זה?", עניתי "יוסי", והוא אמר לי "מה אתה רוצה?", עניתי "פתח רגע את הדלת אני רוצה לדבר איתך מה נעלמת לנו ככה?".
הדלת נפתחת.. אני רואה אותו עם עיניים אדומות מבכי "שלומי מה קרה כפרה ? למה אתה בוכה ?" אמרתי לו.
הוא מחבק אותי ואומר לי "יוסי למה למה למה למה עשינו את זה למה" אמרתי לו "על מה אתה מדבר ?" קמתי והבאתי לו מים שירגע.
אומר לי "שב אני אספר לך, רק תביא סיגרייה לא עינשתי כמה ימים".
אני מביא לו סיגריה ואומר לו דבר..
אומר לי באותו היום שחזרנו מהסיאנס באתי למקלט התקלחתי והכל היה בסדר..
יוצא מהמקלחת מכניס את הפלאפון לטעינה [Nokia 3200, צביקה פיק.זה היה ממזמן] עולה למיטה עומד להירדם.. אני שומע כאילו מישהו משחק לי בפלאפון.. אני שומע כאילו מישהו לוחץ לי על המקשים, ברעות..
סובבתי את הפנים ולא היה כלום.. אמיתי שזה שטויות וסובבתי את הראש בחזרה.
אני שומע את הדלת של המקלט נפתחת חצי ונסגרת קצת.. נפתחת ונסגרת ופתאום היא נסגרת בעוצמה..
נבהלתי.. קמתי לראות מי משחק בדלת ולא ראיתי אף אחד. חזרתי לישון ממש בכוח, ממש.
הצלחתי להירדם, וחלמתי שקוברים אותי, קורבים אותי חי, אנשים בלי פנים, רק גוף [רזים ממש, צלקות ובלי פנים, אומר לי] אני צועק להם שאני חי אבל הם לא מקשיבים וזורקים עליי חול וקוברים אותי.
קמתי בבוקר מבוהל הלכתי לשטוף פנים וראיתי שריטות בגב התחתון [הוא ישן בלי חולצה] אומר לי אני רוצה 3 שריטות אדומות, קצת דם עליהם, כאילו ממש חתול ענקי שרט אותי.
הפסקתי אותו באמצע הסיפור ואמרתי לו עכשיו הולכים לבית כנסת.
הגענו לבית הכנסת, לקחו כיפה מהכניסה ונכנסנו, לקחתי את הרב של הבית כנסת [הוא חבר טוב של אבא שלי] ואת שלומי איתי שלומי סיפר לו את הסיפור והרב היה בהלם.. "השתגעתם ?! עשיתם סיאנס ?, תקרא מהר לכל מי שעשה סיאנס" והגיש לי את הפלאפון שלו.
התקשתי לכולם ואמרתי להם תגיעו לבית כנסת של הרב מוטי, תוך כדי הוא אומר לי "שיביאו ח"י שקלים".
הם הגיעו ואמר הרב, לכו לקופת בית הכנסת הכניסו את הכסף ואמרו 5 פסוקי תהילים.
עשינו מה שהרב מוטי אמר וברוך ה' כולם בסדר מאותו היום.
לא קרה לנו שום דבר ברוך ה', חזרנו להיות כפי שהיינו.