בשנות השמונים של המאה העשרים הופנתה תשומת ליבם של הרופאים למחלה שרק התגלת, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש ובשמה הלועזי AIDS/HIV.
האיידס הוא נגיף וכמו כל נגיף הוא זקוק לתאי יצור חי אחר כדי להתרבות ולשגשג.
כמו שרובכם יודעים, נגיף האיידס תוקף את המערכת החיסונית אבל בואו נכנס יותר לעומק.
תאי הנגיף תוקפים את תאי Th (אלה הם תאים אשר עוזרים בהפרשת הנוגדנים מלימפוציטים B לפלזמת הדם) ובהתרבותם משמידים אותם.
כאשר זה קורה, האדם חשוף לכל גורמי המחלות הזיהומיות ולמשל מדלקת רגילה אדם אשר נגיף האיידס התפרץ אצלו יכול למות, לעומת אדם אחר שהוא בריא והמערכת החיסונית שלו הייתה מתמודדת עם זה.
אפשר להדבק בנגיף ע"י מגע מיני או מגע דמי, וכאן אפשר לשבור את המיתוס שאפשר להידבק ע"י רוק, אומנם נמצאו נגיפי איידס ברוק, בדמעות ובשתן אך אי אפשר להדבק באחת מדרכים אלו.
בימים אלו בעולם המערבי אנשים אשר מאובחנים באיידס נוטלים כל יום "קוקטיל" תרופות אשר מאריך את אורך חייהם, לעומת אנשים אשר נדבקו במחלה במדינות עולם שלישי ששמה התרופות לא נגישות מתים שנים ספורות לאחר אבחונם.
נרשם ע"י דור בלעדית לפורום אטרף ואין להעתיק ללא אישור.