במדינת ישראל, כפי שכולם יודעים, יש מצב של גזענות.
יש לכך סיבות, אנשים יכולים להאשים את התקשורת בהפחדה מוגזמת ומוקצנת,
אבל זה בעצם טמון באנשים עצמם, ובכמה שהם נותנים לדברים להשפיע עליהם.
יש מידות של גזענות.
אני לא חושבת שיש בן אדם בעולם, שלא טמונה בו קצת גזענות,
אבל תלוי עד כמה...
מבחינת דעות פוליטיות, איכשהו בישראל,
אני רואה המון בני נוער שאומרים:"כהנא צדק!" וטוענים שהם ימנים קיצוניים.
מצד שני, אני רואה גם אנשים שיוצאים כנגד הצבא שלנו, וטוענים שהם שמאלנים קיצוניים.
לדעתי, ורק לדעתי, כל קיצוניות זה לא דבר טוב.
קיצוניות, לפחות במדינה שלנו, מובילה לגזענות.
בדעות שלי, אני לא שונאת ערבים.
להפך, יש לי כמה חברים ערבים, ואני ממש לא בדעה קיצונית.
אני מגדירה את עצמי ימנית, אבל בין זה לבין קיצוניות יש גבול...
כן יש בי את הפחד ללכת לישוב ערבי, כי עדיין לא מרגישים בנוח בקהילה שהיא בסך הכול לא חלק מהעם שלך,
אבל מכאן ועד ללכת להגיד 'מוות לערבים' או דברים כאלה, יש גבול.
מה אתם חושבים?