טוב, אני זומנתי ליום סיירות לחמישי לינואר 2012, בדיוק לפניי 22 יום מהיום,
התאמנתי שנה וחצי לקראתו, סיימתי אותו וקיבלתי חובלים.
באשכול הזה אני אפרט לכם כל מה שהולך ביום הזה, בנוסף לטיפים מאוד חשובים,
מי שיקרא את האשכול הזה כנראה ניגש לימי הסיירות בסוף 2012 התחלת 2013,
וכן, התכנים הם אותם תכנים.
הסדר של הפעולות משתנה, אך בעיקרון בכל יום סיירות מאז ומתמיד היו תמיד אותם מבדקים.
נתחיל? יופי.
-------------------
הזימון אומר לכם להגיע לווינגיט ב-7 בבוקר, אז הנה הטיפ הראשון,
אל תגידו ב-7 בבוקר
תגיעו 30 דקות יותר מוקדם, על מנת שתוכלו להתחיל את היום יותר מוקדם,
מי שיקנה לכם יתרון משמעוטי מאוחר יותר לתוך היום עצמו.
חלק ראשון - ריצת 2000
אתם מגיעים, מבקשים ממכם להירשם בביתן הזול שהקימו שם,
אתם צריכים ת.ז ואישור רפואי, והם נותנים לכם מספר,
המספר הזה מלווה אתכם כל היום.
אתם רושמים אותו על החולצה עם טוש, ומעכשיו כל המפקדים יתייחסו אליכם
ויפנו אליכם כאל המספר הזה ולא כאל השם שלכם.
מתחילים להזניק אתכם לריצת האלפיים, במקצים של 70 איש כל מקצה,
המסלול הוא מסלול חמוד ביותר עם פיתולים ועיקולים.
המסלול הוא: א. 400 מטר אנכיים, ז"א משטח ריצה ישר.
ב.200 מטר עליה, ג. 200 מטר קטע ישר ד.200 מטר ירידה דרסטית.
ואז אתם מגיעים לנקודת ה-1000 מטר שם מסמנים אתכם בטוש כדי שידעו שלא רימיתם.
ריצת ה-2000 קובעת רק דבר אחד, באיזה צוות תהיו,
זה הכל, ולא כמה סיכויים יש לכם להתקבל לריצה כזאת או אחרת.
כמה אני הוצאתי? בסביבות 7:20
חלק שני - מנוחה
אם יצאתם במקצה הראשון של ה-2000,
אתם תנוחו בסביבות השעתיים אולי שעתיים וחצי.
ישימו לכם מלא לחם מים ושוקולדים,
כמובן, אל תהיו טמבלים - אל תגעו באוכל.
זה אחת הטעויות הקריטיות, אתה רואה את כולם אוכלים,
ואתה חושב לעצמך "מוחע חע חע, תאכלו חברים - תאכלו"
חח סתם, אבל באמת, אם אתם תאכלו אתם גם תוציאו את זה אח"כ בדיוק מאותו כיוון שזה בא.
תעשו מתיחות, תרגיעו ת'שרירים, ובעיקר - את הראש.
חלק שלישי - "דיונת המוות": ספרינטים+סדרי הגעה
מחלקים אתכם לצוותים, כל צוות 15 אנשים,
5 אנשים שהוציאו תוצאה גרועה ב-2000(יותר מ-10 דקות)
5 אנשים שהוציאו תוצאה בינונית ב-2000(בין 10 דקות ל-8 דקות)
ו-5 אנשים שהוציאו תוצאה טובה ב-2000(מתחת ל-8 דקות).
החלק הזה נמשך בדיוק 30 דקות, לא דקה יותר ולא דקה פחות,
הוא מאוד קשה, ואני חוזר - מאוד קשה.
אבל תסתכלו על השעון טוב טוב...30 דקות וזה נגמר.
המפקדים אולי יגידו שזה יהיה יותר זמן אבל זה תמיד בכל יום סיירות זמן קבוע,
של 30 דקות על השעון, וכל אחד מהמפקדים שלכם(שלושה בדיוק) הוא או יוצא שייטת או יוצא מטכל,
חח אז הם יעמדו בזמנים.
אתם לוקחים אתכם אלונקה, 2 ג'ריקנים ותיק מלא בכוסות לשתייה,
וכמובן, איך לא...שלושה כיסאות למפקדים שלכם.
הם מעמידים אתכם בשורה אחת, ושואלים אתכם שאלה פשוטה,
כמה זמן יקח לכם להקיף את השיח(שנמצא 20 מטר מאחוריכם במורד הדיונה)
ולחזור אליהם?
שאלה פשוטה, מלא מפגרים יתחילו לקפוץ ולהגיד "50 שניות!!",
חח עכשיו, מה 50 שניות? מה אתה רמבו?
קיצר, הם יתנו לכם 2 דקות,ויזניקו אתכם בלי הודעה מוקדמת.
אתם יוצאים...מגיעים בחזרה, והם שואלים אתכם אם עמדתם בהצלחה בזמן,
כמובן שיהיה את הטמבל שיצעק "כמובן!!".
עכשיו, זה לא באמת משנה אם עמדתם בזמן,
מבחינתם אתם לעולם לא תעמדו בזמן, לעולם לא.
ולכן הם יזניקו אתכם במשך 15 דקות שוב פעם ושוב פעם,
בטענה שאתם פשוט לא טובים מספיק.
חבר'ה, כואב לכם? אל תהיו כוסיות,
אל תשימו את הידיים על הברכיים ותגנחו.
זה פוסל בן אדם ב-שניה שהוא עושה את זה.
אחרי 15 דקות, הם אומרים לכם שהם רושמים רק את הארבעה הראשונים שמגיעים,
כמובן שזה חירטוט אחושילינג.
לא מעניין אותם מה-4 הראשונים, הם אומנם רושמים אותם,
אבל הם מסתכלים מי מתאמץ יותר, מי נלחם על המקום, גם אם זה מקום 10.
ככה שתלחמו גברים - זה מלחמה,
לא הגעתם ראשון? לא משנה! תילחם עד המטר האחרון.
חלק רביעי - "דיונת המוות":סחיבת שקים
נותנים לכם דלי, עם קו שמסומן בתוכו,
ומספר שקים לכל האנשים.
אתם צריכים למלא את כל השקים, כל אחד באופן אינדיבידואלי צריך לדאוג לשק שלו.
אתה ממלאים את הדלי עד לקו, ופשוט זורקים ת'חול לתוך השק - פעמיים,
זה נקרא שק.
מי שהתאמן מקודם מבין שזה שטות מוחלטת,
כי זה שק חצי מלא שלא שוקל כלום ביחס לאימונים ב"אחריי!" או ב"עמית לכושר או ב"יובל עילם".
הם יושבים להם שם בכיסא שלהם, מעמידים אתכם ב-ח',
ואומרים לכם לשים ת'שק מקדימה אליכם.
לאחר מכן אומרים לכם ללכת שני שקים ימינה,
ככה שכל אחד רץ עם שק שמישהו אחר מילא.
אל תהיו זונות - תמלאו ת'שק טוב,
אצלי השק היה כל כך גרוע חח שאלוהים ישמור.
הם גם ישאלו מי רוצה להדגים איך להרים שק,
אתם יודעים? תצעקו שכולם ישמעו "אני יודע!"
ותדגימו, זה לא בעיה.
קיצר, הם שמים ג'ריקן 2 מטר מולם,
נותנים לכם נקודה איזה 150 מטר במורד הדיונה,
משהו ממש רחוק , ואומרים לכם להקיף ת'נקודה ולחזור לג'ריקן,
כל פעם לצעוק מספר ומספר הקפות.
גם פה, כל העניין הוא 30 דקות
לא יותר ולא פחות.
קטע מאוד מוזר, כי אנשים נכנסים לסוג של אופוריה,
שהם מתחילים ללכת לאט ומתחילים להסתכל על השמיים,
ולא יודע על מה הם חושבים. אבל חבר'ה, זה מלחמה,
אתם נלחמים על המקום שלכם - וכל דקה חשובה.
חלק חמישי - "דיונת המוות":חפירת בור
פה אתם מתבקשים לחפור בור, באחד משלוש הסיגנונות הבאים,
הסגנון יבחר לפי מה שבא להם:
1. בור מטר על מטר על מטר
2. בור מטר על מטר ועומק כמה שאתם מסוגלים
3. בור מטר ומטר עומק ואורך כמה שאתם מסוגלים
יש לכם 30 דקות, תתפראו על זה,
באמת, יצאתי משם מדמם כמו חיה פצועה,
ככה צריך להיות, תראו להם שאתם משוגעים.
לאחר מכן, הם עוברים אחד אחד ושואלים אותו האם הוא עמד במשימה,
ומה הציון שהיה נותן לבור.
אני עניתי שלא הצלחתי לעמוד במשימה,
בגלל ש-א, ב' ג'.
ושהייתי נותן לו 6 מתוך 10.
למה? כי צריך להיות כנים איתם,
להראות כנות.
והבור אף פעם בשום מצב לא משנה מה,
הוא לא יצא מטר על מטר על מטר.
ככה שאתם לא יכולים באמת לעמוד במשימה,
אז חבר'ה - כנות.
חלק שישי - "דיונת המוות":אלונקה סוציומטרית
עיקרון פשוט מאוד - מכינים אלונקה עם שלושה שקי חול עליה,
מעמידים אתכם בשורה ומזניקים לסיבוב הלוך חזור.
לעקוף בדיוק אותה נקודה מהחלק השלישי של היום,
לחזור לאלונקה וה-4 הראשונים לוקחים אותה לעוד סיבוב,
שזה נחשב פריבילגיה בגלל שתי סיבות, המפקדים באמת רושמים רק אותם,
וגם אתה זוכה לטיול קטן של מנוחה
כל השאר מוזנקים לעוד ספרינט,
ככה שקיבלתי חרא משני הצדדים, גם לא רשמו אותם,
וגם לא נחת.
חלק יותר קל ביום, משום שפה אתה כבר חצי מת,
כבר לא אכפת לך אם כואב או לא מתנשף או לא.
שוב - לא לוותר! לא לשים ת'ידיים על הברכיים ולגנוח כמו איזה...לא משנה
------------------------
לאחר מכן, סיימתם את היום!
כל הכבוד אם עמדתם בזה...לא פשוט.
אחרי זה, אתם יושבים עם המפקדים והם שואלים אתכם מה אתם רוצים,
יש אנשים שאומרים "אני רוצה גולני!" או "אני רוצה פלס"ר גבעתי!",
חח הם לא יקבלו כלום.
רוצה גולני? יאללה נתן לך גולני. ת'לא צריך לא מטכל ולא שייטת.
דברו בקול חזק, קול ברור, שישמעו אותכם - ותדעו מה אתם רוצים על המילימטר.
לאחר מכן, חוזרים עם הציוד, שאתם סוחבים כמובן,
למחנה, ושם אתם ממלאים שאלון סוציומטרי שבו מבקשים ממכם לדרג מי לפי דעתכם צריך להגיע לסיירת מטכל\שייטת.
אם קיבלתם משהו - יקריאו את המספר שלכם.
ואיך הלב שלי דפק אז...בום-בום..בום-בום...בום-בום..
אין זה אדרנלין שעוד לא יצא לי להרגיש.
כמו לזכות במיליון דולר,
למרות שלא זכיתי, אני יכול להגיד לכם שאם אתם באמת רוצים לתרום,
אתם תתרמו במקום אחר.
אז יאללה מגלן
לגבי הטיפים- חבר'ה, תהיו נחמדים!
תעזור לאנשים למלות לעצמם ת'מיים,
אני אישית לקחתי ת'ג'יריקן ומיליתי לאנשים מיים אחד אחד ורק אז שתיתי.
ובאמת, בנוגע לשתייה, אתם שותים בין החלקים השונים בדיונה,
מבקשים ממכם לשתות 4-5 כוסות כל פעם, כל מנוחה,
ואחרי זה שואלים מי לא שתה את מספר הכוסות הזה.
שוב, אל תהיו כוסיות, לא הספקתם? לא נורא,
אף אחד לא טבע מהזיעה של עצמו,
גם אני לא תמיד הספקתי אבל עדיין, לא צריך להגיד להם,
זה לא שהם רואים בדיוק כמה שתיתם.
אז תפגינו קצת חוסן.
כשמסיימים עם הבורות צריך לחסות אותם,
לאחר שסיימתם לחסות את הבור שלכם תעזור לאנשים אחרים.
הם גם מבקשים ממכם לקחת זמנים על כל דבר הכי קטן,
תבואו עם שעון ותמיד תקחו זמנים!
זה מאוד חשוב, מאוד קריטי.