בוא נאמר את זה ככה, יש לך חרא של דעה.
כמה מהאנשים כאן בפורום הרגישו מה זה שכל העולם מסתכל עליך ב-70 עיניים ואתה צריך להוכיח את עצמך לעיניי כולם ולהתגבר על הטובים מכל הארצות.
שאני הולך לתחרות של ג'ודו אני מרגיש שאני הולך להתפוצץ מהלחץ, יש לחץ בתחרויות ככה זה, לחץ מהציפיות, לחץ מהקהל, לחץ מהמעמד, ככה זה, לא קל שכל ישראל מסתכלת עליך ומצפה שאתה תהיה ה-ספורטאי, זה בכלל בכלל לא קל, אז להגיד שמישהו נכשל? בכלל לא! המון ספורטאים הגיעו למעמד מאוד מכובד!

אתה זה לא הם כיפה בוי. הם רגילים למעמד הזה, למקום הזה, שהם יודעים שהכל תלוי בהם. אתה שוכח שהספורטאים שנשלחו לשם מבוססים בתארים אין סוף, לא שלחנו אותם סתם על עיוור. הם אכזבו ברגע האמת, אני לא חושב שיש בכלל מה להתווכח על זה.

הם ספורטאים אולימפיים, לא ילד בן 14 שהולך לחוג ג'ודו.
כנראה אתה לא מבין את ההבדל העצום בין 2 המקרים.
כשפלפס יגיע רק לגמר ולא יזכה במדליה אף אחד לא יסתפק בזה שהוא הגיע למעמד מאוד מכובד ושילך אחר כך ויתרץ:"לא יכלתי להתמודד עם כל הלחץ הזה, היו ממני יותר מדי ציפיות"
איזה דברים מטומטמים אתה אומר שנותנים לי תחושה שאתה לא מבין בספורט בגרוש.
מי שלא יכול להתמודד עם הלחץ שיישב בבית ויראה את האולימפיאדה מהטלוויזיה בסלון עם מזגן.

ואו. אני בכלל לא יודע איך להתחיל להגיב למה שאתה כותב פה. אתה ראית בכלל את המשחקים שזה מה שאתה רושם?
1. קורזיץ לא השתינה במכנסיים ולא כלום. בימים הראשונים הרוח הייתה לטובתה ובימים האחרונים הרוח הייתה לרעתה. משם הגיע כל ההבדל. כל הפרשנים אמרו את זה, וזה היה ברור לכולם שאם אין רוחות חזקות לא יעזור כלום, היא לא תוכל לזכות כי היא לא יכולה לעמוד בזה.

2. שטילוב כמעט עשה מדליה. הוא מעד בקפיצה וזה הוריד לו 0.5 נקודות, בלי ההורדה הזאת הוא היה ממש בתמונה. לומר שזה היה כשלון- זה ממש לא. עם כל הכבוד- שטילוב הוא לא ספורטאי של מדליה בטוחה. הוא לא הדרים טים, או בולט. שנה שעברה לקח מדלית ארד באליפות העולם בצמוד עם עוד מתחרה מברזיל, וגם שם הוא עשה ביצוע ממש טוב. אתה לא יכול לצפות מכל ספורטאי לשחזר הישגי שיא בקריירה כל אולימפיאדה. וכן, אין מה לעשות, כשכל המדינה לוחצת עליך להשיג דליה אז קצת קשה יותר לפעול ולעבוד טוב. הוא גם עלה למשטח אחרי שהתותחים עשו תוצאות טובות והיה חייב להתעלות על עצמו. אין מה לעשות, הלחץ משפיע מאוד.

3. אנדיוני כמה רמות מתחת לאחים בראין, כמו כל זוג טניסאים אחר. אם היית יודע טיפה על טניס היית מבין שכל נצחון על פדרר, וגם אם זה בזוגות הוא הישג גדול, והיכולת שלהם מול האחים בראין הייתה מצוינת. ספורט זה ספורט, ולומר שבגלל שהם לא הצליחו לשבור מ40-0 זה כשלון- אז סליחה, אתה לא יודע על מה אתה מדבר וכניראה שאתה לא באמת עוקב הרבה על טניס. רוב הפעמים אם לא מנצלים את השבירה הראשונה, אז קשה מאוד לשבור. אנדיוני הגיעו הרבה מעבר לשיא ועשו תורניר מאוד מכובד. תן להם קרדיט.

4. בקשר לשחר פאר- ספורט זה ספורט ולפעמים היריב תופס יום ואין לך מה לעשות נגד זה. ביחוד כשזאת שראפובה- טניסאית המגדולות בעולם ושמגיעה בשוונג מטורף.

5. הסיבה העיקרית לכישלון (שהוא לא כשלון) היא התעוררות חד פעמית של המדינה לקראת האולמיפיאדה. מי בכלל ראה את טומרקין באליפות אירופה? מי ראה את שטילוב מתחרה באליפויות עולם ואירופה? מי בכלל שמע על לי קורזיץ לפני האולימפיאדה? אי אפשר לחיות מתחת לשטיח ולקוות שלפתע יקרו ניסים. לישראל אין תשתיות ספורט, אין חינוך שמקדם את הספורט, ואין מענקים מספיקים לספורטאים שלנו.
המענק הכספי בתמורה למדליה שישראל העניקה (שאגב, הוא השני הכי גבוהה בעולם) רק מראה כמה אין תרבות ספורט. ספורטאי לא צריך עידוד כספי בשביל לזכות, הוא צריך עידוד מוסרי ומוראלי.

התגובה שלך מראה בורות וחוסר הבנה בספורט. במקום לעודד את הנבחרת, להסתכל על הצד החיובי אתה רק תוקף. אז זה נכון שאת הטורניר של זאבי אפשר לסכם בתור כשלון, אבל את של רוב הנבחרת אי אפשר.

נכון כי הם גם חייבים לך משהו
אני לא אוהב איך האנשים במדינה הזאת מתייחסים כאילו הנבחרת שלהם הפסידה
אין פה תשתיות אין פה השקעה אין פה כלום , אז פה ושם יש כשרון שצץ וכועסים עליו כשהוא לא מביא מדליה

1. על קורזיץ זה עוד נתון לוויכוח ואני מסכים שלרוח היה חלק גדול בזה.
אבל עדיין היו לה בימים הראשונים רוחות נהדרות ולמרות שהיא עשתה אחלה תוצאות איתם היא יכלה להשיג יותר כדי לפתוח פער גדול יותר על יריבותיה למדליה שניצלו את זה בימים האחרונים כשהרוח נחלשה.
2. שטילוב, שרוב מה שרשמתי בטור הזה היה בעיקר אליו פשוט פישל, ההורדה באה בעקבות טעות גסה בנחיתה שלא צריכה לקרות במעמד כזה, בגמר הקרב רב ובמוקדמות הקרקע הוא קיבל תוצאות הרבה יותר גבוהות ודווקא בגמר פישל, עוד נקודה שהוא עלה עם תרגיל עם דרגת קושי נמוכה יחסית לגמר ושלא אמורה להספיק למדליה וכנראה שפשוט רעדו לו הברכיים.
המתעמל הרוסי הימר על תרגיל עם דרגת קושי גבוהה מאוד ולקח את כל הקופה, למרות שאלכס נחשב למתעמל קרקע טוב ממנו.
אז כן, ממדליסט קבוע באליפויות העולם ואירופה האחרונות אפשר לצפות לקצת יותר.
3. יש הבדל גדול בין משחקי זוגות ויחידים ואתה לא יכול להתעלם מהנקודה שהזכרתי, הוא לא משחק או מתאמן בכלל כנראה לאורך 4 השנים האלה במשחקי הזוגות והדירוג שלו בזוגות הוא 1200 ומשהו וזה אומר הכל, פדרר בכל זאת זה פדרר אז אי אפשר לגרוע מההישג אבל רציתי טיפה לצנן את ההתלהבות כי אחרי הניצחון כולם היו פה באופוריה.
את האחים בראיין אני מכיר טוב מאוד ויודע שהם הזוג הכי טוב בעולם כבר כמה שנים וגם לקחו את הזהב בסוף אבל במשחק הספציפי הזה הם כן היו שווים לגמרי לאנדיוני שלנו והם היו ביום חלש, כשיש לך 3 נקודות שבירה אתה צריך לנצל את זה וגם במערכה השנייה בטייברייק היו להם מס' נקודות מערכה שלא נוצלו ולבסוף הם הפסידו בטעות כפולה של יוני, נכון שהם עשו הישג אדיר והאחים בראיין נחשבים טובים מהם בכל פרמטר אבל אי אפשר שלא להרגיש את תחושת הפספוס כי זה בהחלט היה אפשרי לנצח אותם באותו יום, הזדמנות חד פעמית אולי.
4. אצל שחר פאר זה כבר מתמשך בתקופה האחרונה מאז שהיא נכשלה להגיע לטופ 10 וההפסד הזה הוא לא מקרי, לטניסאיות מהרמה הזאת הפסדים בצורה כזאת זה כבר קבוע אצלה.
כמו שאמרתי לאף אחד לא היה ספק שהיא תפסיד, אבל עדיין יש תחושה שהיא לא נתנה את כל כולה.

5. קודם כל, אני עקבתי אחריהם תמיד באליפויות האלה אבל אין ספק שזאת בעיה גדולה מאוד פה.
וזה מתחיל בעסקנים שעומדים בראש כל האיגודים, הועדות והיחידות למיניהם.
גילי לוסטיג, אפרים זינגר, אלכס גלעדי, רענן ורשביאק ובעיקר צבי ורשביאק.
הם הראשונים שצריכים לקחת את עצמם ולהתפטר כי העבודה שלהם פשוט ביזיונית.
שחר צוברי ואלכס שטילוב מספרים שאין להם כסף לשכור דירה נורמלית וריכטר ומקסיוטה היו צריכים לפתוח דף תרומות באינטרנט כדי לממן את ההשתתפות שלהם במשחקים האולימפיים.
התשתיות זה משהו עצוב מאוד, עכשיו נזכרים לבנות בריכה נורמלית בוינגייט שיכולה להתאים לספורטאים שמייצגים אותנו בתחרויות הכי חשובות.
יהונתן קופלב שהחמיץ את האולימפיאדה מספר שנשבר לו מהתת תנאים פה והוא מתכוון לעבור לקולג' בארה"ב כדי להתכונן שם 3-4 שנים ולהגיע מוכן לאולימפיאדה הבאה בריו.


אז את הבולשיט שלך "בורות וחוסר הבנה בספורט" אתה יכול לחפש לדחוף למישהו אחר.
מה שביקרתי פה זה בעיקר את המנטאליות הישראלית ואת הלוזריות, הפישול במאני טיים שהתבטא באולימפיאדה הזאת באופן רציף, לעומת טומרקין ואנדיוני, הג'ודוקאים הצעירים ושאר השחיינים, כולם יכלו והיו מסוגלים ליותר לטעמי.

אם לא ישקיעו בספורטאים (שאינם כדורגלנים) בארץ לא נגיע בחיים לרמות גבוהות יותר. השקעה נחוצה