לפני שבע שנים, עת הושקה בישראל קונסולת ה-PSP הניידת של סוני, היו שתהו האם היא תייצר בארץ תרבות משחקים חדשה. האם נתחיל, כמו במדינות רבות אחרות, לראות אנשים שיושבים בתחבורה ציבורית, מחכים בתור לרופא, ומשחקים. זה מעולם לא קרה עם הגיימבוי של נינטנדו, אבל לסוני היה בארץ מוניטין טוב עוד משנות ה-90, בגלל מסכי טריניטרון ושתי קונסולות פלייסטיישן ביתיות מצליחות מאוד.המהפך לא קרה. או, יותר נכון, לא קרה אז. PSP זכתה להצלחה מתונה מאוד בישראל. אך הזמנים השתנו, והיום אנשים אכן משחקים כל הזמן הן בתחבורה הציבורית והן בתור לרופא. הם משחקים בתור לקופה בסופר, הם משחקים כשהם עולים במעלית, הם משחקים סתם כשנמאס להם ללכת ובא להם להתיישב לנוח קצת על הספסל. לקונסולת המשחקים שלהם קוראים סמארטפון – אייפון או מכשיר אנדרואיד. סטיב ג'ובס הפך אותנו, כמו את כל העולם, לשחקנים ארעיים.באקלים הזה, בו לרבים מאתנו כבר יש קונסולת משחק בכיס, ממבט ראשון לא ברור מה יש לסוני לחפש עם הפלייסטיישן ויטה – הקונסולה הניידת החדשה שלה. היא גדולה, המשחקים עבורה יקרים, ובסופו של יום מדובר בעוד מכשיר שצריך לזכור להטעין בלילה ולקחת עמנו בבוקר. והתמורה לכך אינה גימיק כמו מסך תלת המימד של 3DS מבית נינטנדו, אלא קונסולה שנראית על פניו "שגרתית" מאוד.זהו רושם מטעה, וכבר אחרי יממה של שימוש מבינים שהפוטנציאל הטמון בתוך מכונת המשחקים הניידת החדשה של סוני הוא עצום. בהינתן היצע גבוה של משחקים טובים, ויטה עשויה לספק לכם תמורת גיימינג הרבה יותר גבוהה ממכשיר הסלולר, בדרכה להפוך לאחת מקונסולות המשחקים האיקוניות של זמננו.



לכתבה המלאה כאן