אסף שניידר חושב שכדאי לשכוח לרגע מ"האח הגדול" ו"הישרדות" ולהתמקד בתוכנית המרעננת לעונה החמה. וגם: "סרוגים" עוברת לבית חדש ודב אלבוים מאייש בכבוד את המשבצת הבעייתית של שישי בערב
חזרתם של אברי גלעד ו"אחד נגד 100" שלו לעונה חדשה עוררה אצלי את התחושה הלא ברורה הבאה: לא בטוח שאני זוכר מתי הסתיימה העונה הקודמת - חצי שנה? שנה? יותר? זה נראה כל כך רחוק. מזמן ממש. לפני עידנים. ייתכן שהסיבה נמצאת בתהליך שעברה טלוויזיית הפריים-טיים המקומית מאז הקיץ שעבר.
על פני כמה חודשים דחוסים, אחוות השליש (הכת שחברים בה כ-30 ומשהו אחוז מתושבי המדינה, הכת שכל גאוני הטלוויזיה מנסים לכרות איתה ברית אסטרטגית) התמכרה לתוכניות מציאות עם ניצוץ של רשע. ולא סתם תוכניות מציאות, אלא כאלה מהסוג שכובש את רוב לוח המשדרים, וגם מתפרס לאינטרנט ולערוצי נישה.
בקיצור, "אחד נגד 100", שעל סקאלת הרוע נמצאת הכי רחוק שאפשר מ"האח הגדול" או "הישרדות", מציבה עכשיו בפני אחוות השליש אתגר הסתגלות לא פשוט: מאיפה היא באה, שואל את עצמו הצופה למוד הווילות והאקווריומים השקופים, מה רוצה הדוד הטוב הזה, ואיך יכול להיות שבסופו של יום כולם יקומו מהכיסאות שלהם וייצאו לאוויר החופשי?
אני חושב שכדאי להסתגל. כדאי לשייף את שכבות הציניות שהצמיחה על עצמה אחוות השליש. כדאי לצאת מהווילה ולהבין שעברה רק שנה: החורף הלך, אביב בחוץ, ועוד מעט קיץ. כן, קיץ, התקופה הזאת שפעם קיטרנו כולנו על הטלוויזיה הדפוקה שבאה עמו (משמע: בחורף הייתה טלוויזיה טובה, אחחח, נוסטלגיה).
"אחד נגד 100", על השינויים הקטנים שאמורים להכניס בה מעט עניין, היא תוכנית של קיץ. אולי בעוד שלושה חודשים נקלל. אך עכשיו מותר בהחלט ללחוש: איזה כיף.
קרדיט לnrg




ציטוט ההודעה