[בדיחות] 6 בדיחות יפות :)
כן נודניק, ארזתי לבד!
בטח, אני ילד גדול!
האמת שנעזרתי באיש חמאס. הם נורא טובים בקיפולים
נחש...
אני מעדיף שתפנה אלי בגוף שלישי
לא, הארנב הבלתי נראה שלי עזר לי. תגיד שלום לשרגא!
וזה מעניין אותך כי...
לא, אמאש’ך עזרה לי
אם לזה אתה קורא אריזה
אתה לא מתבייש לשאול יהודי כאלה שאלות
האם מישהו העביר לך משהו במזוודה
רק קצת גראס, אחי
מה בתאום
אתה מתכוון לחפץ הזה שמתקתק אבל האיש ביקש נורא יפה
נביילה, רד ממני!
נראה לך התינוק ששמנו בה תופס את כל המקום
אני מבקש מאדוני להפסיק עם השאלות האלה. אדוני, להפסיק עם השאלות מיד!
ממש לא. זאת בכלל לא המזוודה שלי
טוב עזוב אותי, אני לא טס!
האם המזוודה הייתה איתך כל הזמן
---------------------------------------------
כן, גם ברגעים הכי קשים
לא, כשהייתי קטן הייתה לי מזוודה אחרת
כן, היא מפחדת לטוס לבד
כן, אפילו התקלחתי איתה
כן, אנחנו נשואים
כן, היא כזאת קרציה
כן, ואני אוהב אותה!
אוקיי, תפסת אותי - לפני שיצאנו לשדה תעופה, נכנסתי להשתין בשירותים והשארתי אותה לבד. אבל זה היה לדקה. נשבע!
אתה משוגע עם כל החומר נפץ שיש בתוכה
האם יש לך כלי נשק או חפץ כלשהו שנראה כמו כלי נשק
------------------------------------------------------------------------
איך נראה כלי נשק
כן, והוא שמח לראות אותך חמוד...
העוזי הזה נחשב
הבקבוק שמפו הזה נחשב
מברשת שיניים זה נחשב
מסרק זה נחשב
אלבום של צביקה פיק זה נחשב
הוויברטור הזה נחשב
אולי די כבר עם השאלות האלה נמאסת!
---------------------------------------------
איך לרחוץ חתול:
* תנקו את האסלה ביסודיות.
* הוסיפו את כמות השמפו הרצויה לאסלה והרימו את שני המכסים.
* קחו את החתול והרגיעו אותו בזמן שאתם מעבירים אותו לשירותים.
* בתנועה חלקה אחת, הכניסו את החתול לאסלה וסגרו את שני המכסים (יכול להיות שתצטרכו לעמוד על המכסים כדי שהחתול לא יברח). שימו לב: אל תקריבו שום חלק בגופכם לקצה בזמן שציפורניו מחפשות משהו לאחוז בו.
* הורידו את המים שלוש או ארבע פעם. זה יספק "רחיצה ושטיפה", וזה מאוד אפקטיבי לבעל חיים כזה.
* תדאגו שמישהו יפתח את דלת היציאה ותקפידו להזהיר את כולם לפנות את המעבר בין השירותים לדלת היציאה.
* תעמדו מאחורי האסלה כמה שתוכל, ובמהירות הרימו את שני המכסים.
* החתול הנקי ישגר את עצמו מהאסלה וירוץ החוצה איפה שהוא יוכל להתנער ולהתייבש.
שלכם,
בעלים של כלב.
---------------------------------------------------------------------
איש עסקים אחד נסע לרגל עסקיו לחו"ל . לפני הנסיעה הוא לוקח את סעיד האחראי על משק הבית ומעביר לו תדרוך :
-" אני נוסע לחו"ל לכמה ימים , שים לב היטב שהכל כשורה , ואם יש בעיה הכי קטנה - תתקשר אלי מייד".
- " אין בעיה אדון , אתה לא לדאוג"
אחרי כמה ימי שקט, מתקשר האיש לסעיד לוודא שהכל בסדר:
- " הלו סעיד , מה המצב?"
- " אל תשאל, רע מאוד..."
- " למה? מה קרה?"
- " ידית של את חפירה נשבר"
- " תגיד אתה מטומטם ? כמעט קיבלתי התקף לב בגללך! בגלל ידית של את חפירה אתה ככה מפחיד אותי??"
אחרי רגע של שקט מתחרט האיש על ההתפרצות כלפי סעיד ומנסה לפייס אותו:
-" אז מה, איך בדיוק נשברה הידית ? "
- " אה, שום דבר אדון, בדיוק נשברת ידית כשכבר גמרתי לקבור כלב שלך "
-" מה?? הכלב שלי שאהבתי כמו בן מת? איך זה קרה ? "
-" נפל בתוך בריכה"
-"אבל זה כלב מאולף , הוא יודע לשחות"
-" כן, אבל אין מים בבריכה . כלב מת ממכה בראש כשנופל"
-" מה אין מים ? לפני שבועיים ניקינו ביחד את הבריכה ומילאנו אותה לקראת הקיץ"
- " כן אבל כבאים לוקחים כל מים מבריכה לכבות השריפה"
- " איזה שריפה ??"
-" בית של אדון נשרף"
-" סעיד אתה רציני ? איך קרה דבר כזה?"
- " בזמן שבעה של גברת אמא, אחד אורח מפיל נר ליד וילון ושורף כל בית"
-" איזה שבעה ?? אמא מתה ? רק לפני שבוע חגגנו לה יום הולדת 70 , והיא רקדה כל הערב ובמצב מצוין!!"
-" כן אדון, אבל לפני כמה לילות גברת אמא לא מצליחה לישון , אז היא יורדת לסלון להביא כדורים, ואז רואה גברת אישה שלך מתנשקת ערומה עם חבר הכי טוב שלך, אז גברת אמא תכף מקבלת התקף לב ומתה במקום"
- " אתה רוצה להגיד שאשתי בוגדת בי עם החבר הכי טוב שלי ?? לא באמת, סעיד , אני יוצא מהבית לחמישה ימים וכל החיים שלי נחרבים... באמת לא קרה שום דבר חיובי בימים האלה שלא הייתי ?"
- " בטח אדון. זוכר בדיקה עשית לאיידס?"
-"כן, נו..."
-" זה חיובי !! "
---------------------------------------------------------------------
מורה הטילה על תלמידיה משימה: לבוא לכיתה עם סיפור משפחתי שיש בו מוסר השכל. "המשפחה שלי מגדלת תרנגולות ומוכרת ביצים בשוק", סיפר דורון. "פעם אחת נסענו לשוק ובדרך הבל התהפך וכל הביצים נשברו".
"ומה מוסר ההשכל?" שאלה המורה, "לעולם אל תשים את כל הביצים בסל אחד", אמר דורון.
המורה היתה מאוד מרוצה, וביקשה ממיכל לספר את הסיפור שלה. "גם אנחנו מגדלים תרנגולות", סיפרה מיכל. "ונוסעים למכור אותם בשוק העופות. פעם בקעו מעשר ביצים רק שמונה אפרוחים, ואבא אמר שמוסר ההשכל הוא שאסור לספור את התרנגולות לפני שהם בקעו".
"נהדר", התמוגגה ופנתה אל ולאד. "אבא שלי סיפר דווקא על דודתי רותי", הוא אומר, "היא היתה מהנדסת מוטסת במלחמת המפרץ. ויום אחד הופל המטוס שלה. היא ידעה שהיא עומדת לצנוח בשטח אויב וכל מה שהיה לה זה בקבוק ויסקי, עוזי מקוצר ומצ'טה. בדרך לקרקע היא שתתה את כל הוויסקי, כדי שלא ישבר בנחיתה, היא צנחה הישר לתוך מחנה אויב ששהו בו 100 חיילים. 70 היא הרגה עם העוזי, 20 עם המצ'טה ולעוד עשרה היא שברה את המפרקת בידיים".
"זוועה", צעקה המורה ,"על איזה מוסר השכל אבא שלך חשב שהוא סיפר לך את זה?".
"להתרחק מדודה רותי כשהיא שיכורה".
ציטוט ההודעה
