|
|
אני חייב להגיד שאני ממש נהנה מהכתיבה שלך, אתה כותב ברמה ועם זאת בפשטות, תוכן מובן ונוגע
בנוגע לקטע הספציפי, נדמה לי שהיה רצוי להמשיך אותו, זה נראה כאילו הוא נקטע באמצעו, זה פשוט מתבקש שתמשיך אותו, מקווה שתעשה את זה טוב...
אכן מדובר על "נקטע באמצע".
את השיר הנ"ל, בכוונה לא הכנסתי לו גוף ומין (אם תשים לב, בשיר אין אזכור אם הדמות והדובר הם זכרים או נקבות).
כשאני כתבתי את השיר, ראיתי את הדמות המוערצת מאוכזבת מהדמות המעריצה, ועוזבת.
ובכל זאת, הדמות המעריצה מבקשת סליחה, ומתחרטת על המעשה, וחשוב לה ממש שהדמות המוערצת תמחל לה.
אם תרצה דוגמא ידועה, אז תוכל לקחת את שמואל ושאול, כאשר שאול טועה, שמואל מאוכזב ונוטש אותו לסוף חייו, ושאול, כל שרוצה באותו רגע, זה לא המלוכה, אלא סליחתו של שאול.
להמשיך אותו?
דנתי עם עצמי ואנוכי לא פעם אם כאשר ממשיכים דבר, אין הדבר פוגם בו.
תוכל לקחת את סדרת הספרים "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" אם תרצה.
הספר החמישי מסתיים בצורה מדהימה. ואפשר לסיים את הסדרה כך, ולומר "אחח"- להתענג על זה.
ואז יבוא סופר שממשיך את הסדרה, אמנם בצורה ממש טובה- אך הידע שלך על הדמויות, הרושם מהם- הוא לא אותו דבר.
אריסטו הגבר, לפני הכל, למה לא כתבת את זה בצורה רגילה?
אבל אתה כותב מדהים, אתה פשוט נהדר.
זה נהדר, פשוט נהדר, אין מילים בפי.
אני מקלל את היום שנולדתי כיהודי ואקלל כל חיי את היום בו הומצאו הדתות.
pippo inzaghi segna per noi
שיראו שזה שלינכתב במקור על ידי Hamburger
תודה
הרשאות פרסום
,
ציטוט ההודעה
