מרגיש לא אמיתי, לא אני (17)
היי
מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי אני, תמיד הייתי מישהו אחר, משהו אחר.
תמיד ניסיתי לשחק אותה השחקן ההוא והילד ההוא, אף פעם לא הייתי אני. כשהיו שואלים אותי מה נשמע? הייתי חושב מה הוא היה אומר
זה התחיל שניסיתי לחקות את שפת הגוף של המקובל של הכיתה, את טון הדיבור, הכל.
ובזמן האחרון זה נורא מפריע לי להרגיש לא אני
אני חייב ייעוץ דחוף איך לחזור למה שאני, להיות אורגינל. אני מרגיש שאני לא מכיר את עצמי, כל הזמן מאחורי מסכה
אני חייב שתעזרו לפתוח את המחשבה ולמצוא את עצמי
|
|
תן קצת פרטים מי היית שנוכל לעזור לך
בכל מקרה אני ינסה לעזור לך. אם אתה רוצה לחזור למה שהיית ולמשל היית חנון אז פשוט תשחק 2-3 שעות ביום מייפל סטורי
כשאתה פוג ש אנשים תשפיל מבט ואתה בדרך המלך אני חושב...
קודם כל אני חושב שתפתח בפורום מתבגרים ומתגברים כי זה יותר מתאים...נכתב במקור על ידי q_zxc1
היי
מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי אני, תמיד הייתי מישהו אחר, משהו אחר.
תמיד ניסיתי לשחק אותה השחקן ההוא והילד ההוא, אף פעם לא הייתי אני. כשהיו שואלים אותי מה נשמע? הייתי חושב מה הוא היה אומר
זה התחיל שניסיתי לחקות את שפת הגוף של המקובל של הכיתה, את טון הדיבור, הכל.
ובזמן האחרון זה נורא מפריע לי להרגיש לא אני
אני חייב ייעוץ דחוף איך לחזור למה שאני, להיות אורגינל. אני מרגיש שאני לא מכיר את עצמי, כל הזמן מאחורי מסכה
אני חייב שתעזרו לפתוח את המחשבה ולמצוא את עצמי
בכל מקרה,
להסיר מסכה זה דבר קשה בגלל שזה הרגל שקשה לשנות...
תנסה לחשוב איך אתה משנה את הדבר הזה!
תגיד לעצמך "אני לא חושב מה שאחרים חושבים!"
עם הזמן זה יהפוך להרגל ואז לא תהיה כמו שאתה עכשיו...
זה תרגול מתמשך וארוך...
בכלל תדע בחיים שאפשר להצליח במשהו רק אם מתרגלים!
בכל דבר...
אתם לא מבינים את הבעיה
אני כל הזמן חושב מה חושבים עליי, מה יגידו עליי,
בקיצור, יותר מידי חשוב לי מה אנשים יחשבו
סיפקת כאן חצי תשובה, בגלל שפותח הפורום שאל חצי שאלה.
השאלה השלמה צריכה להיות: "כיצד אוכל להיות אני ולהרוויח מזה?".
תשובה שלמה תהיה לספק לו דרך להיות הוא אך כזאת שתגרום לו לרווח מסויים, לשחק מייפל סטורי אולי יחזיר אותו להיות הוא, אך לא בטוח שיספק לו תועלת לחיים (אגב, אני בעצמי גיימר נאמן של משחקי רשת, גם מייפל).
במידה מסויימת זה נכון, אך שים לב שבסוף ההודעה שלו הוא ביקש תמיכה פרקטית, כך שזה מתאים גם לפורום אימון אישי.
חשוב לציין לפתוח האשכול שאם הוא מחפש גם עידוד לגבי העניין שירגיע אותך, יועיל מאוד להעביר את הנושא הזה לפורום מתבגרים ומתגברים, אשמח לעשות את זה במידה ותבקש.
בוא נעשה קצת סדר, ענה על השאלות הבאות בבקשה:
1. מי אתה? ("אתה" האותנטי שלך.. פרט, נמק והסבר).
2. מה אתה רוצה להיות (שים לב, שאלתי "מה", לא "מי"): עם אילו תכונות? עם אילו כישורים? מוקף באילו אנשים? והכי חשוב - איזה אופי אתה רוצה שייצג אותך?
3. מה יצא לך מכל העניין? מה יצא לך מזה שתחזור להיות "אתה"?
כיצד אתה שואף שחייך יראו לאחר מכן?
ממתין לתשובותיך בשביל שנתקדם קדימה.
נערך לאחרונה על ידי XsonicX; 20-09-2011 בשעה 23:47.
אל תתן עצות אם אתה לא יודע על מה אתה מדבר..
אם הוא משחק במייפל סטורי הוא חנון?
אם הוא אוהב לעשות קניות , הוא אישה?
אם הוא אוהב לחתוך שיער ולעשות אותו סילקי-סמות' הוא גיי? (אל תתעסקו עם הזוהאן)
מה אני מנסה להגיד בעצם? תתרחק מסטריאוטיפים. מתגיות ששמים על אנשים.
תעשה מה שאתה אוהב , ואל תחשוב על מה יחשבו עליך.. ברגע שתעשה את זה ותהיה בטוח בך , בעצמך ובמה שאתה אוהב (כבר נמאס לי לחזור על השורה הזאתי) - ברגע שתעשה את זה , אנשים יקבלו אותך. כמו שאתה.
אני אישית מכיר כמה 'קרנפים' שמשחקים מייפל סטורי.
אתה טועה אחי. האשכול הזה הוא הכי אבל הכי מתאים לכאן.
כל הנזקים שאומנות הפיתוי גרמה מתגלים כאן.. וכאן הוא ילמד לתקן אותם !
בקשר לטיפ שהבאת - אני איתך.
ברגע שתאמר לעצמך 'על הזין שלי , ככה אני אוהב את זה וככה זה יהיה.' או 'אני עושה מה שאני אוהב. ולא מעניין אותי מה חושבים'
ולא רק תאמר. גם תתכוון לזה.. זה יהפוך לכלל מפתח אצלך. לחוק. ל..ממ.. אני מחפש ת'מילה הנכונה..
לעיקרון. עיקרון שאתה מאמין בו.
בעיה מוכרת. נתקלתי בכמה וכמה משברים כאלה בתקופה שנכנסתי חזק ל'אמנות הפיתוי' וה'פיקאפ'..היי
מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי אני, תמיד הייתי מישהו אחר, משהו אחר.
תמיד ניסיתי לשחק אותה השחקן ההוא והילד ההוא, אף פעם לא הייתי אני. כשהיו שואלים אותי מה נשמע? הייתי חושב מה הוא היה אומר
זה התחיל שניסיתי לחקות את שפת הגוף של המקובל של הכיתה, את טון הדיבור, הכל.
ובזמן האחרון זה נורא מפריע לי להרגיש לא אני
אני חייב ייעוץ דחוף איך לחזור למה שאני, להיות אורגינל. אני מרגיש שאני לא מכיר את עצמי, כל הזמן מאחורי מסכה
אני חייב שתעזרו לפתוח את המחשבה ולמצוא את עצמי
יותר מדי הצגות , יותר מדי רובוטיות....
אתה מגיע למצב שאתה כבר לא יודע מה אמיתי ומה לא. הכל מרגיש לך רובוטי..
שכח מכל זה. קח שבוע חופש.
("מה? הוא השתגע לגמרי? מה שבוע חופש")
כן כן. קח שבוע חופש , אל תתעסק בשום דבר שקשור לפיקאפ.
מתי פעם אחרונה עשית משהו שבאמת גרם לך להרגיש טוב?
צפית באיזה סרט טוב שאתה אוהב , אכלת גלידה טעימה..
הלכת לים !
מתי לאחרונה עשית משהו כי אתה באמת אוהב לעשות את זה? ולא כי 'אני חייב לעשות את זה בשביל שיהיה לי ערך' פחחח
קח שבוע הפסקה ותעשה רק מה שאתה באמת אוהב. תן לנשמה קצת חופש , קצת להירגע מהאטרף והסטרס שנכנסת אליו.
תאמין לי שעוד שבוע אתה תחזור ותודה לי.
זאת כבר בעיה אחרת. - פשוט שים זין.
תבין שברגע שאנשים יראו שיש לך דעה ואתה עומד מאחוריה , תקבל את אותו הכבוד שאתה מחפש.
DO WHAT FEELS GOOD
הייתי פה.
אתה מעלה פה שאלה שמטרידה את כולם עוד מאז שדקארט הכריז "קוגיטו ארגו סום""מי את?" שאל הזחל.
"אני... אני בקושי יודעת, אדוני. מי אני ברגע זה... לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר. אבל אני חושבת שהשתנתי כנראה כמה פעמים מאז."
"מה כוונתך בתשובה זו?" אמר הזחל בחומרה, "הסבירי את עצמך!"
"אני חושבת שאינני יכולה להסביר את עצמי," אמרה אליס, "מפני שאני אינני עצמי, אתה רואה?"
אני עדיין חושב שזה מתאים לפורום מתבגרים ומתגברים אבל אם פותח אשכול רוצה שיפתח גם בפורום מתבגרים ומתגברים....אל תתן עצות אם אתה לא יודע על מה אתה מדבר..
אם הוא משחק במייפל סטורי הוא חנון?
אם הוא אוהב לעשות קניות , הוא אישה?
אם הוא אוהב לחתוך שיער ולעשות אותו סילקי-סמות' הוא גיי? (אל תתעסקו עם הזוהאן
מה אני מנסה להגיד בעצם? תתרחק מסטריאוטיפים. מתגיות ששמים על אנשים.
תעשה מה שאתה אוהב , ואל תחשוב על מה יחשבו עליך.. ברגע שתעשה את זה ותהיה בטוח בך , בעצמך ובמה שאתה אוהב (כבר נמאס לי לחזור על השורה הזאתי) - ברגע שתעשה את זה , אנשים יקבלו אותך. כמו שאתה.
אני אישית מכיר כמה 'קרנפים' שמשחקים מייפל סטורי.
אתה טועה אחי. האשכול הזה הוא הכי אבל הכי מתאים לכאן.
כל הנזקים שאומנות הפיתוי גרמה מתגלים כאן.. וכאן הוא ילמד לתקן אותם !
בקשר לטיפ שהבאת - אני איתך.
ברגע שתאמר לעצמך 'על הזין שלי , ככה אני אוהב את זה וככה זה יהיה.' או 'אני עושה מה שאני אוהב. ולא מעניין אותי מה חושבים'
ולא רק תאמר. גם תתכוון לזה.. זה יהפוך לכלל מפתח אצלך. לחוק. ל..ממ.. אני מחפש ת'מילה הנכונה..
לעיקרון. עיקרון שאתה מאמין בו.
בעיה מוכרת. נתקלתי בכמה וכמה משברים כאלה בתקופה שנכנסתי חזק ל'אמנות הפיתוי' וה'פיקאפ'..
יותר מדי הצגות , יותר מדי רובוטיות....
אתה מגיע למצב שאתה כבר לא יודע מה אמיתי ומה לא. הכל מרגיש לך רובוטי..
שכח מכל זה. קח שבוע חופש.
("מה? הוא השתגע לגמרי? מה שבוע חופש")
כן כן. קח שבוע חופש , אל תתעסק בשום דבר שקשור לפיקאפ.
מתי פעם אחרונה עשית משהו שבאמת גרם לך להרגיש טוב?
צפית באיזה סרט טוב שאתה אוהב , אכלת גלידה טעימה..
הלכת לים !
מתי לאחרונה עשית משהו כי אתה באמת אוהב לעשות את זה? ולא כי 'אני חייב לעשות את זה בשביל שיהיה לי ערך' פחחח
קח שבוע הפסקה ותעשה רק מה שאתה באמת אוהב. תן לנשמה קצת חופש , קצת להירגע מהאטרף והסטרס שנכנסת אליו.
תאמין לי שעוד שבוע אתה תחזור ותודה לי.
זאת כבר בעיה אחרת. - פשוט שים זין.
תבין שברגע שאנשים יראו שיש לך דעה ואתה עומד מאחוריה , תקבל את אותו הכבוד שאתה מחפש.
DO WHAT FEELS GOOD
תודה רבה על התגובות, אני ינסה לקחת אותם לצומת לבי.
סוניק-
1- הבעיה היא אני כבר לא בטוח, (האם אני קונה את החולצה בגלל שאני אוהב אותה או החברה...).
2- אני רוצה להיות בנאדם פתוח, רגוע, נהנה מהחיים,מחייך, אדם שלא מעניין אותו מה חושבים עליו ומנצל את הרגע
3- אני מאמין שכאשר לא יהיה אכפת לי מה חושבים עלי אני יהיה בנאדם יותר רגוע, בנאדם מאושר שלא דואג כל הזמן איך אנשים רואים אותו.
יש לי בשבילך תרגיל. זה תרגיל בחיפוש עצמי.
קח לך זמן מוגדר בשבוע. תקציב זמן מסוים( שעה שעתיים- יום, עדיף להתחיל בקצת ולהרחיב לאט לאט)
הזמן הזה לעצמך לשיחה כנה עם עצמך (לא בקטע פסיכי או משהו, יותר בקטע שלהגיד לעצמך את האמת ולגלות מה בתת מודע)
אפשר גם לכתוב (גם מומלץ)
או להשקיע בפרויקט שאף פעם לא התחלת או "לא היה את הזמן" (תחביב קיים או חדש)
השעות האלו יהיו לעצמך בלבד ואין צורך לחלוק אותם אם אחרים. המטרה היא לגלות על עצמך דברים ולהנות מהתהליך.
וקח את הזמן לאט תסיק מסקנות ואל תיתן לאף אחד להשפיע אליך מעבר למה שאתה מרשה. תרשה יותר לעצמך להחליט מי אתה ומה אתה. תן לבן אדם שאתה בשעות האלו של התרגיל להגדיר את הדברים כי שם זה האתה שאתה אוהב ורוצה להיות.
אם זה נשמע לך ולא הבנת הכל אני אשמח להרחיב בנושא.
נערך לאחרונה על ידי ChainSir; 02-10-2011 בשעה 19:00.
לצפיה בHD ולהצבעה אנא כנסו ללינק:
http://youtu.be/tnzVOCo7vXo?hd=1
1. במידה והיית בטוח, מי אתה?
התשובה לא צריכה לבוא מהשכל, אגב. המון בחורים שתשאל אותם "מי אתה?" ישיבו לך משהו בסגנון: "אני בחור שווה שעושה בחורות בכל יום ונהנה מהחיים", תשובה אופיינית לאדם של צרכים, לא של שכל. אתה לא חייב לקלוע בול, אבל חשוב שנתחיל ממשהו, אז מי אתה לעזאזל?
2. האם הנתונים שהכללת בסעיף זה הם אמיתיים וכתבת אותם לאחר מחשבה?
אם כן, אנו נתחיל לעבוד מייד ונשיג אותם אחד-אחד.
3. כתוב לי בבקשה את רשימת המאפיינית (התנהגות, מחשבות, חששות, הרגלים, מעשים, מילים וכו') של אדם אשר דואג כל הזמן איך אנשים רואים אותו.
אני מקווה שאתה רציני מספיק בשביל להמשיך ולחפור, עד שנתחיל ללקט את היבול..
שלום לך
שלום רב לך,
ובכן המצב אותו אתה מציין עובר על רבים בני גילך ואף על רבים בוגרים ממך בהרבה. אותה תחושה של איבוד עצמי כלשהו יכולה להיגרם בעקבות סיבות רבות ומגוונות. נדמה כי אתה יודע פחות או יותר מהי ההתנהגות לפיה אתה נוהג אולם נראה כי אינך מבין לעומק מה גורם לך להתנהל בצורה זו. על מנת לפתור את הסיטואציה הנוכחית, להכיר את עצמך (ב"דוגרי" שלך, ב"נטורל") לדעת כיצד להתנהל ולהתנהג כפי שאתה רוצה וצריך, אני ממליץ לך בחום לפנות לקבלת אימון אישי על ידי מאמן אישי מוסמך כלשהו.
אימון אישי יסייע לך להכיר את עצמך טוב יותר, להתוודע אל החולשות והחוזקות שלך, לדעת מהיכן אתה רוצה להתנהל וכיצד עליך לפעול על מנת להגשים את מטרותיך ושאיפותיך.
בהצלחה רבה, ד"ר כרמי אומרו.
סוניק-
1. אני מאמין שאני בנאדם רגוע, נחמד שכיף להיות איתו. בחור שבסדר עם כולם.
2.אני מאמין שכן
3.האדם דואג כל הזמן מה יחשבו על החולצה שהוא לובש, על העמידה שלו, ינסה לחייך כל הזמן לאנשים, יגיד דבררים רק כדי לרצות את החברה, לא דברים אמיתיים, ינסה תמיד ללכת עם הזרם, לא להיות שונה "חס וחלילה" ויש עוד...
1. מעולה, יש לנו בסיס.
בדוק האם מי שאתה, לא עונה בסופו של דבר על הדרישות שהיית רוצה לעמוד בהם.
2. בנאדם פתוח: בתור בן אדם שמשתף אנשים מהאינטרנט במה שעבור עליו ובשאיפות שלו, קצת קשה לומר שאינך פתוח.
כנראה שאתה מתכוון להיות פתוח בצורה שתועיל לך? למשל להיות פתוח עם בחורה שאתה חושק בה וע"י כך להשיג כימיה טובה וחיבור,
להיות פתוח וכן עם חבר וע"י כך לחזק את החברות שלכם וליצור אמון מבוסס ואיתן, אני צודק?
רגוע: אינך רגוע? הפנים שלך כרגע אדומות, השיער שלך עומד, אינך מסוגל לשבת על הכיסא ואתה מתפוצץ מעצבים?
אם זהו המצב הסטנדרטי שלך הייתי ממליץ לפנות לרופא מייד. אך בוא נודה ונדייק שרוב הזמן אינך באמת לחוץ, אלא רגוע.
אולי ברגעים מסויימים שיכול להיות מאוד שהם חוזרים על עצמם אתה לחוץ, בוא נאתר את הרגעים האלה, בא לך לעזור לי?
נהנה מהחיים: באמת שזה הדבר הכי מאוס עלי לשמוע, אני לא אשקר.
יודע מה קורה לבן אדם שבאמת ובתמים לא נהנה מהחיים? הוא מתאבד. ברמה העקרונית, בן אדם הבריא בנפשו תמיד נהנה מהחיים,
מהאוכל, משינה, ממין, ממקלחת טובה, מפעילות הכושר הקבועה שלו, מהמעגל החברתי שלו, ממשפחתו וזה לא נגמר. שוב, בוא נדייק
ונדבר על על סיטואציות מסויימות שאינך נהנה בהן ואתה רוצה שלנות את המצב, תעזור לי לאתר אותן.
מחייך: שמור על תוכנית האימונים הבאה:
1) בכל בוקר גש למראה ותחייך במשק דקה אחת, זה מהר מאוד יהפוך לחיוך וצחוק אמיתיים כי זה מפגר לחייך לעצמך במראה, מפגר
ומצחיק.
2) בכל יום ראשון בבוקר וחמישי בערב, צפה באשכול הזה ותוסיף לעצמך עוד סרטים מצחיקים למאגר. גם בזה , הבחור פשוט מפיל לך אסימון שהעולם זה עוד משחק מחשב שאתה צריך להנות ממנו.
אגב, חיוך זוהי נוסחה אדירה לבריאות, קרא עליה.
3. אתה באמת מאמין שאתה או כל אחד אחר דואג מה חושבים עליו?
זה נראה לך הגיוני מבחינה טכנית?
בוא נחשוב על זה לרגע ביחד, נניח ובחור דואג מכך שחושבים עליו שהוא חלשלוש, כשבתכלס כולם חושבים שהוא בחור מקסים או שאפילו אלה שבאמת שונאים אותו חושבים שהוא לא חלשלוש אלא טמבל. הבחור דואג שמע יחשבו שהוא חלשוש בעוד חושבים שהוא טמבל או מקסים... טכנית זה אומר שלחששות שלך אין באמת בסיס, מכיוון שאתה לא קורא מחשבות.
דבר שני, בכל פעם שחשש או דאגה מהסוג הזה עולים בך, שאל את עצמך את השאלה הבאה:
החשש - "אמרתי משהו לא במקום, הם בטח צוחקים עלי בגלל זה עכשיו!".
אתה שואל את עצמך - "אוקי הם צוחקים עלי, אני הפכתי לבדיחת הערב והם גם מתרחקים ממני בגלל זה, מה יקרה?".
ולאחר מכן אתה שואל את השאלה היותר חשובה - "כמה חששות ומקרים מהסוג הזה כבר עברתי עד היום וכמה באמת נפגעתי מהמקרים והחששות הללו?".
"באמת" = נודתה ממעגל חברים מסויים, העיפו אותך ממקום עבודה, חברה שלך זרקה אותך, נכנס לדיכאון של שנתיים +.
וגם אם חלילה זה קרה, האם זה מנע ממך להתקדם ולהתפתח באופן תקין כמו כולם? כנראה שלא.
לגבי ריצוי האנשים ולהיות "לא אמיתי", נראה לך שהאנשים שלא מרצים אחרים הם באמת "אמיתיים"?
תבין, אתה חי בעולם שיחד איתך חיים בו עוד כמה מיליארדי אנשים, אנו חיים בצוותא!
ברגע שיש כאן חיים בצוותא, לעולם אינך תוכל לחיות באמת באמת כפי שרצית לחיות וכפי שאתה "באמת".
גם אלה שנראים בעיניך לכאורה כ"אמיתיים" הם לא באמת אמיתיים והם מתפשרים, מעגלים פינות ולא אמיתיים בהמון צדדים שכרגע אינך רואה ואינך מודע אליהם.
דוגמה מצויינת למה שאני מנסה לגרום לך להפנים מוצגת בסרט Feaceful Warrior אשר maximqaz פתח עליו כאן פוסט לא מזמן. יש בסרט קטע שהכוכב לפתע מסוגל לכמה דקות לקרוא את מחשבותיהם של החברים שלו, כולל המאמן שלו. הפרדוקס בקטע הזה היה שהמאמן, הדמות שלכאורה היא הכי בעלת ביטחון עצמי, הכי חסרת אגו והכי אמיתית, דווקא היא התגלתה כדמות חלשה, שבמחשבותיה יורדת על עצמה ולא באמת יודעת מה לעשות. לדעתי הפרדוקס הזה הוא אמיתי מאוד, גם בחיינו.
אני הייתי מעדיף לחיות באיזה כפר על הר גבוה עם נוף פסטורלי ונהר מים צלול, הייתי מגדל שם גינה, כבשה או שתיים ולא להיות תלוי בכסף או באנשים או בקשרים.. כל מה שהייתי צריך בשביל להתקיים היה נמצא בחצר האחורית שלי וככה הייתי מעביר את החיים שלי בשקט, בשלווה ועל מי מנוחות... עובדה שאני לא חי במציאות שכזאת. כנ"ל לגבי כל אותם "דברים אמיתיים" שהיית רוצה בהם או היית רוצה להיות, אינך באמת יכול להשיג אותם, לפחות לא בעודך בחיים אז אל תרגיש איזו חובה שכזאת להיות "אמיתי" כי אם תחשוב באמת, אין אמת.
נערך לאחרונה על ידי XsonicX; 10-10-2011 בשעה 13:22.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה