על אכילה רגשית
האם אנחנו אוכלים רק כשאנחנו רעבים? לא בהכרח. אנחנו אוכלים כשטוב לנו וכשרע לנו, לבד ובחברה (רוב המפגשים החברתיים נסובים הרי סביב אוכל), אנחנו אוכלים כשאנחנו משועממים, מתוסכלים, עייפים, מדוכאים או לחוצים, כל אחד לפי המטען הרגשי שלו. מזון משמש לפורקן, לנחמה, לפיצוי ולמיסוך רגשות וההרגל לאכול במצבים אלו החל בילדות וממשיך בבגרותנו. הקשר ההדוק בין הזנה לרגש נטבע בנו עוד בתקופת הינקות, דמיינו אמא המזינה את תינוקה, בזמן הזה היא גם מחייכת אליו, נוגעת בו, מדברת אליו. סביב האוכל אנו יוצרים את הקשר הרגשי הראשון שלנו, אנו חשים תחושת ביטחון, שייכות וחום אנושי. אכילה היא גם שפה, היא צורת ביטוי ורבים מאיתנו מבטאים דרך האוכל רגשות כמו אהבה,כעס ומצוקה ומשתמשים באוכל כדי ליצור התרסה וכדרך להעניק או להשיג תשומת לב.
המושג אכילה רגשית מתייחס לאותם מקרים בהם הקשר הזה יוצא מפרופורציות ומלווה בתחושה של איבוד שליטה, מצבים בהם במקום להתמודד עם המצוקות שלנו או לבטא אותם אנחנו פונים בצורה אינסטינקטיבית לאוכל ומחפשים בו את הפתרון לבעיותינו כאשר בעצם אנחנו יוצרים בעיה נוספת. אכילה רגשית היא בד"כ אכילה מופרזת ולא מודעת המלווה בתחושות אשם והפחתה בערך העצמי כמו גם עליה במשקל.
על מנת לזהות אכילה רגשית עלינו לשאול את עצמנו מדוע אנחנו אוכלים? עלינו ללמוד ולתרגל אכילה מודעת, להפנים תהליך של בקרה עצמית ודיאלוג כנה במטרה להבין האם הפניה לאוכל ברגע נתון אכן תיתן לנו את המענה ההולם לצרכינו ואם לא, לחפש את המענה הנכון.
ואיך נבדיל בין רעב פיזי לרעב רגשי? הנה מספר דגשים שיעזרו לנו לעשות זאת:
1. רעב רגשי יופיע לפתע בעוד שרעב פיזי יתרחש בהדרגתיות.
2. בנסיון למלא חלל רגשי אנו בד"כ נרגיש כמיהה למזון ספציפי כמו פיצה או גלידה בהנחה שרק מזון זה ייתן מענה לצרכינו. לעומת זאת, כשאנחנו באמת רעבים- אנחנו פתוחים לאפשרויות.
3. רעב רגשי ידרוש מענה מיידי על מנת שנגיע לסיפוקינו, רעב פיזי יכול לחכות.
4. כאשר אנו אוכלים כדי לספק צורך נפשי, רוב הסיכויים שנמשיך לאכול גם אם נרגיש מלאים. כאשר אנו אוכלים מתוך רעב פיזי, רוב הסיכויים שנפסיק לאכול ברגע שנגיע לנקודת השובע.
5. רעב רגשי בד"כ יוביל לרגשות אשמה, רעב פיזי לא.
ההבנה שאכילת היתר בעצם מהווה סימפטום למצב רגשי טעון מאפשרת לנו לגשת אליה עם הכלים המתאימים ולהתמודד עם השלכותיה.
ספוילר: 
נכתב במקור על ידי LikeMe
