פרשת בחוקותי- עלון אהבת ישראל (תשע"ד)

"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".
כתב רש"י הקדוש:"שמא תאמרו, הרי מאכל, הרי משתה, אך אם
אין שלום אין כלום, תלמוד לומר אחר כל זאת:"ונתתי שלום
בארץ", מכאן שהשלום שקול כנגד הכול! וכן הוא אומר "עושה
שלום ובורא את הכול". והרמב"ן פירש:"ונתתי שלום בארץ",
היינו שיהיה ביניכם שלום ולא תלחמו איש באחיו.
אם אין שלום בין איש לרעהו, אין כלום!
הקשה "אור החיים" הקדוש: מדוע הוצרך לומר "ונתתי שלום
בארץ" אחרי שכבר נאמר "וישבתם לבטח בארצכם"?
מבאר "אור החיים" הקדוש: זה מכוון על בני ישראל עצמם שלא
יהיה בהם פירוד הלבבות, שייטע ה' ביניהם שלום ורעות. ועל פי זה
מדויק גם סדר הפסוקים, שבתחילה כתוב:"ונתתי שלום בארץ"
ובהמשך:"ורדפתם את אויבכם", ולכאורה הסדר היה צריך להיות
הפוך, קודם "ורדפתם את אויבכם" ורק בהמשך, כתוצאה מכך,
"ונתתי שלום בארץ"? אכן אם נפרש כוונת הכתוב גם על ה"שלום
שישרור ביניכם" יובן ההמשך, שבזכות השלום בינינו נזכה
ל"ורדפתם את אויבכם"!!
וכעין זה כתב רבינו יעקב יוסף מפולנאה זיע"א בספרו "תולדות
יעקב יוסף" בשם רבו ומורו, "אור שבעת הימים" הבעל שם טוב
הקדוש:"ונתתי שלום בארץ", אם אתם עצמכם שרויים בשלום
ביניכם לבין עצמיכם, אז תזכו לברכת:"וחרב לא תעבור", שלא
תהיו צריכים לחשוש משונאים מבחוץ, אבל אם חלילה יש מחלוקת
ביניכם ושנאת חינם, אז גם השונא יכול לבוא חס ושלום, מאחר
שיודע הוא שיש ביכולתו לנצח...
בספר "המורה" מסופר כי הגאון רבי עזרא עטיה זיע"א שוחח פעם
עם הצדיק רבי יוסף עדס זיע"א ואמר לו בצער:"ברוך ה', מצוות
"אוהב שלום" קימתי, אך מצוות "רודף שלום" עדיין לא קימתי...
ענהו רבי יוסף ואמר:"גם מצווה זו קיימתם כאשר היתה מחלוקת
בין שני רבנים בתל אביב והרב מיהר לנסוע לשם להשכין שלום
ולקח אף אותי עימו". ומיד נתמלא רבי עזרא שמחה גדולה על כך.