בס"ד

"אם בחוקותי תלכו..."
אמרו כבר שבחוקותי זה להיות עמלים בתורה,אבל יש להבין ענין אחר.
"חוק" זה מצווה שהיא לא מובנת או לא הגיונית,אם כך למה נאמר על עמלות בתרה בלשון חוק?

רשום בפרקי אבות :"רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.וכל הפורק ממנו עול תורה,נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ."

והכוונה היא שככל שאדם יעבוד פחות וילמד יותר כך הוא ירויח יותר וככל שאדם יעבוד יותר וילמד פחות הוא ירויח פחות...
ודבר זה לא נראה הגיוני,ואנחנו מוצאים את זה גם במצוות שבת.
שאנשים חושבים שאם הם יעבדו כל השבוע הם ירוויחו יותר ואם הם לא יעבדו בשבת הם ירוויחו פחות.וההפך הוא הנכון,מי שעובד חמש ימים בשבוע או שש ימים וביום השביעי הוא לא עובד הוא ירוויח יותר!וזה הרי לא נראה הגיוני.

כך אנו מוצאים זאת גם בספר התהילים:
"כי אם בתורת ה' חפתו ובתרתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו עלהו לא יבול כו..."
מי שלומד תורה יומם ולילה הוא דומה לעץ ששתול על פלגי מים ועלהו לא יבול וכו...כמו שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה...
התורה היא דרך החים ודרך החטאים הם דרך המוות.
כמו שנאמר הינה לפניך החיים ומוות ובחרת בחיים...
אז מי שלומד תורה הוא כמו עץ שמקבל מים וככה הוא לא נובל.אבל יש פה משהו תמוה,עץ ששתול בתוך המים הוא מקבל יותר מדי מים הוא יכול ליבול,אז איך אומרים שעלהו לא יבול,שוב אנחנו רואים פה משהו שהוא נגד ההגיון.
ועכשיו אנחנו יכולים להבין למה עמלות בתורה וקיום המצוות נאמרו כ"חוק" ,כי כביכול יש דברים שנראים כנגד ההיגיון,אבל דווקא אם הולכים נגד ההגיון מקבלים סיוע מהשמים ומקבלים גשמים בעיתם וכו'...

תיזכו למצוות