סיפורה של דנה:
היה זה ליל כ"ח בניסן, כאשר יצאנו אורי דורית ואני מן המכונית של אורי. המדרכה היתה רטובה מהגשם שירד עד לפני כמה דקות ספורות. קור עדין שרר ברחוב, מעין רוח מלטפת אשר באה מרחוק. צעדנו שלושתנו לעבר שער הכניסה של לונה פארק ת"א, אשר היה סגור בגלל השעה המאוחרת. זה היה בתכנון- לא חשבנו לבוא ללונה פארק בשעות הפתיחה, אלא חשבנו להתגנב פנימה כשהכל סגור וחשוך, ולהתמזמז שלושתנו במקום הרומנטי ליד הבלרינה. כמובן שאורי לא עניין אותי, ודורית כלל לא ידעה שהיא זו שאני מעוניינת בה. אורי טיפס ראשון, ונשאר לחכות לנו על החומה בכדי לעזור לנו לעלות. אחרי שאורי טיפס אני ביקשתי מדורית שתטפס, בתירוץ שאני מעדיפה להיות אחרונה, אך למען האמת, רציתי שדורית תטפס לפני בכדי שאוכל לראות לה את התחתונים שגחנו מעליי מבעד לחצאיתה בשעה שטיפסה בעזרתו של אורי. שחכתי לציין שאורי הביא מצלמה בכדי להנציח את האירוע בפני חבריו הפחדנים שלא הסכימו לבוא אתנו ולהתגנב ללונה-פארק. בכל אופן, עברנו כולנו לצד השני של החומה וכעת היינו שלושתנו בפארק. המקום מאוד רומנטי בחושך, והנה אורי החל ומלטף את דורית ואותי באזור האגן. דורית החלה להתמזמז עם אורי, ואני שרציתי למשוך את תשומת ליבה התחלתי לגעת לה בנגיעות מלטפות ועדינות בצורה של ליטופים נמשכים בגב. היא הסתובבה אליי, והחלה מלטפת אותי בחושניות רבה. היא החלה בכתפיים, אך ירדה בהדרגה לאזור השדיים. אורי כמובן נהנה מהמחזה ולא פצה הגה. חיבקתי את דורית בצורה מלטפת והתחלנו להתעלס בחושניות. אך פתאום, זה קרה. התקף קוצר נשימה. תוך כדי ההתעלסות שלי עם דורית, כאשר לשוני מלקקת את לשונה, התחלתי לשאוף אוויר בחוזקה על מנת להכניס כמות חמצן גדולה לריאות, אך דורית לא הרפתה ממני כי היתה באמצע האקט ואני ניסיתי לנשום בחוזקה שלא אמות! היא לא עזבה אותי והתחלתי להרגיש מחנק, אז נשמתי ונשמתי בקצב מהיר ודורית חשבה שאני מקבלת אורגזמה, ולכן עדיין לא הרפתה ממני! לא יכולתי להגיד לה שתעזוב אותי משום שלא יכולתי לדבר! היא תפסה לי את הלשון עם שיניה! אז התחלתי נושמת במהירות, נשימות קצרות אך מהירות, ובכל זאת הרגשתי חנוקה, לכן עצמתי עיניים, ריכזתי אנרגיות, ואז הבאתי נשימה חזקה עמוקה שמילאה לי את כל הריאות עד הסף המירבי שלהן! בלעתי בטעות 2 סתימות של דורית, ושאבתי לה את הכתר של החניכיים העליונות, אשר נתקע לי בגרון והחל לחנוק אותי!!! אורי שבדיוק גמר מיהר להוציא לי מהתיק את המשאף. אני הייתי שרויה על מדרכת הלונה-פארק מפרפרת בניסיון נואש להכניס מעט אוויר לריאותיי, ואז אורי דחף לי את המשאף לפה ולחץ עליו בחוזקה. מה ששבר אותו, והוא התפוצץ לו ביד, וכל החומר של המשאף נכנס לי לעיניים(!!!). צרחתי עליו "אורי יא בן-שאהיד מאנמאנייאק!!! מוות לך ולכל המשפחה שלך!!! שורף לי בעיניים בגללך עכשיו ואני לא יכולה לנשום!!!" מרגע שאמרתי זאת, הבנתי שבעצם אני טועה, הרי כן הצלחתי לצעוק ולנשום. הבנתי שהחומר שהתפזר נכנס לי גם לריאות, לאף, ו...לעיניים, אך בכל זאת עבר לי התקף האסטמה. נישקתי את אורי לאות תודה. אורי היה יותר מבולבל ממבולבל. "ד..דנה?" הוא שאל. "כ..כן?" עניתי. "דנ..דנה, א..אנ...אני או..אוהב אותך." הוא פסק. "אורי," אמרתי, "אני לסבית. לך תחפש, בסדר?" אמרתי, והושטתי לו אקדח. אורי סיים את חייו בירייה אחת בודדת, ואני ודורית תלשנו לו שערות מהרגליים של גופתו המתה לאות הזדהות עם הפליטים הלבנונים. כמו שאומרים, סוף טוב, הכל טוב. חחחתודה רבה לכם אם תפרסמו את סיפורי.



תודה רבה לכם אם תפרסמו את סיפורי.
ציטוט ההודעה

) גודשת 0.7 באר


