שלושים ותשעה אבות מלאכה (כלומר כללים שיש להם סניפים ומשום כך נקראים בשם אבות)
אסורות בשבת. מתוכן נפרט את המצויות:
זריעה - (ונכלל בזה נטיעה, שתילה, וכדומה. שהרי מטרת כל אלה:
הצמחה. משום כך גם איסור השקאה, גיזום למטרת הצמחה, וכדומה, מסתנפים לנושא זה).
(ונכלל בזה נטיעה, שתילה, וכדומה. שהרי מטרת כל אלה: הצמחה. משום כך גם איסור השקאה, גיזום למטרת הצמחה, וכדומה, מסתנפים לנושא זה).
כלומר, חיתוך דבר הצומח, ממקום גידולו.
(ונכלל בזה קטיפת פרי, תלישת עלה, ניסור גזע או חיתוך ענף לשימוש כלשהו, וכדומה. שהרי בכל אלה חותך דבר ממקום גידולו).
ברירה - . הפרדת פסולת מאוכל בדרך מלאכה. (הגדרת דרך מלאכה:
כגון שבורר את הפסולת מתוך האוכל, או שבורר בכלי המיועד לברירה, או שבורר שלא למטרת שימוש מיידי.
אבל הבורר את האוכל מתוך הפסולת, והפעולה נעשית ביד (מזלג וכדו' נחשב כיד ארוכה ומותר לברור אוכל מתוך פסולת באמצעותו)
ובורר לשימוש מיידי, אין זו ברירה הנעשית דרך מלאכה אלא דרך אכילה ומותרת בשבת.
יש לציין שגם שני מיני מאכל המעורבים זה בזה כגון גרעינים ובוטנים, והוא מעוניין בשעה זו רק באחד מהם,
הרי עבורו מאכל זה נחשב לאוכל והאחר לפסולת, וממילא חלים עליו דיני ברירה האמורים לעיל).
טחינה - חלוקת חיטה או תבלין וכל דבר שהוא מן הצומח באמצעות כתישה
(אפילו במכתשת שאינה חשמלית) או חיתוך. (לאור זאת, קיצוץ דק של ירק או פרי, נחשב כפעולת טחינה.
ומכאן שאסור לגרד בשבת פרי או ירק במגרדת).
לישה - הדבקת דברי מאכל באופן שנוצרת עיסה. (משום כך יש להיזהר בשבת מהכנת סלטים מסוימים הנעשים על ידי דיבוק במיונז וכדו',
שלא להיכשל באיסור מלאכת לישה. עוד יש לציין שאיסור לישה חל גם על גיבול עפר במים).
בישול ואפיה - הנחת דבר שאינו מבושל במקום חם שעתיד להתבשל בו.
(ואפילו כשבדעתו לסלקו משם לפני שיתבשל, אסור להניחו במקום כזה, מחשש פן ישכח לקחתו, ויתבשל. יש לציין עוד שביכולת תבשיל רותח שבסיר לבשל,
גם לאחר שהוסר מעל גבי האש. משום כך, אין לתבל בשבת את המאכל שבסיר
(שהרי התבלין אינו מבושל עדיין) או להוסיף לתוכו מים או ירק כל שהוא אף על פי שאינו על האש, כל זמן שלא התקרר וירד מחום שהיד סולדת בו.
אולם, לאחר שהתבשיל הועבר לצלחת או לכלי אחר, הרי זה מוגדר כלי שני, וכלי שני אינו מבשל.
(מלבד פריטים בודדים שבישולם קל ומתבשלים גם בכלי שני, כגון ביצה ועלי-תה שלא התבשלו מלפני השבת.
משום כך, הכנת תה בשבת מעלי-תה שלא התבשלו מלפני השבת, מותרת רק בכלי שלישי.
ואם אינם בתפזורת אלא כנוסים בתוך שקיק תה, אפשר להקל גם בכלי שני באופן שאינו יוצק את המים הרותחים מהמיחם ישירות על שקיק התה,
אלא יוצק את המים לכוס, ורק אח''כ מכניס את שקיק התה לתוכם.
וזאת משום ששקיק התה עצמו משמש לענין זה ככלי נוסף. ובשילוב היות המים החמים בכלי שני, אין העלים מתבשלים).
תבשיל שכבר התבשל לפני השבת ואינו נוזלי (כגון קציצות, אורז וכדומה), מותר לחממו בשבת (על גבי פלטה חמה שחוברה לזרם החשמל לפני השבת,
או על גבי סיר שנמצא על האש מלפני השבת. אבל על אש גלויה,
אפילו היתה דולקת מלפני השבת, אסור להניח שום תבשיל) משום שאין זה בישול אלא חימום.
אבל תבשיל נוזלי (כגון רוטב, מרק וכדומה) אף על פי שכבר התבשל מלפני השבת אין לחזור ולחממו בשבת.
משום שנוזל החוזר ומתחמם הרי הוא מתבשל מחדש.
בישול וטיגון על גבי פח או מחבת שהתחממו בשמש, אסורה. הדחת כלים ורחיצת ידים ופנים במים שהתחממו באמצעות דוד-שמש, מותר.
ואם התחממו באמצעות החשמל, אסור להשתמש בהם בשבת אף על פי שהתחממו ביום שישי ועתה החשמל כבוי.
וטעם האיסור, שעל ידי שפותח את ברז המים בביתו, מזרים מים קרים אל תוך הדוד הרותח, ומתבשלים המים הקרים במים הרותחים.
כיבוס - רחיצת או אפילו שריית בגד במים (כולו או חלקו),
וכל פעולת ניקוי (כגון סחיטת בגד -אפילו היה שרוי במים מלפני השבת, הסרת כתם שומני באמצעות מלח, טלק וכדומה).
ומכאן שיש להיזהר מרחיצת סחבת הבד לפני או לאחר ניגוב השולחן.
משום כך מומלץ להשתמש בשבת במפת ניילון חד-פעמית המושלכת לאשפה לאחר השימוש,
או לנגב את השולחן באמצעות מגב פלסטי שבתחתיתו גומי קשיח שאינו נסחט, וכדומה.
סחיטת פירות - [סוחט] כגון ענבים וכל פרי שהדרך לסוחטו. (אבל פרי שאין דרך לסוחטו כלל, כגון מלפפון, אתרוג וכדומה,
והוא רוצה לסוחטו מסיבה כל שהיא, מותר לסוחטו. סחיטה על דבר מאכל כגון אורז או סלט, והמשקה הנסחט נבלע במאכל ואינו צף על גביו, מותרת.
סחיטת חמוצים ושאר מיני כבשים לשם סילוק הנוזל שבהם, מותרת).
צידה - לכידת בעל-חיים באמצעות תפיסתו ביד, או שסוגרו בכלוב או בחדר, לאחר שנכנס אליו מעצמו.
(משום כך, זבוב וכדומה שנכנס לבקבוק או לכוס אסור ללוכדו שם. וכל שכן שאסור לצוד בעלי חיים שהדרך לצודם לשימוש מסוים.)
שחיטה - נטילת נפש בעל חיים כלשהו.
(-גם אם הורגו ללא הוצאת דם. משום כך אין לרסס יתושים וחרקים שונים או להרגם בדרך אחרת.
אולם מותר לרסס באויר חדר שיש בו חלון פתוח כשאינו מרסס את היתושים עצמם, אלא רק גורם להם לברוח).
ונכלל באיסור זה הוצאת דם מן החי, אע''פ שאינו הורגו.
צביעה. צביעת צמר, בגד, בית, רהיט, ציור, איור וכדו'.
כתיבה - (ואפילו כתיבה על גבי אבק ובאדים שעל גבי זכוכית, או שמטבל אצבעו במים וכותב על השולחן, אסור.
וכל שכן שאסור לכתוב בדבר המתקיים (כגון דיו) על גבי דבר המתקיים (כגון נייר).
אבל הכותב באצבעו באוויר, מותר.
וכן מותר ללכת על גבי חול או שלג אף על פי שיש ציור או כיתוב בסוליית נעלו
ועל ידי הליכתו נוצר הציור או הכיתוב על גבי החול והשלג. ובלבד שלא יתכוון ויחפוץ בכך).
מחיקה - (כנ''ל בכתיבה).
בניה - (כל פעולת תיקון בבית, ואפילו נעיצת מסמר בכותל, אסורה בשבת.)
סתירה - (שובר וסותר כותל או אפילו אבן קטנה מביתו. ואפילו סותר לשם קלקול אסור בשבת.
וכל שכן כשסותר לשם תיקון כגון כדי לבנות קיר חדש. שהרי זו מלאכה גמורה).
אריגה.
תפירה - (ונכלל בזה הדבקה. שהרי מהות התפירה ומהות ההדבקה אחת היא.
-חיבור שני חלקים על ידי גורם שלישי).
קריעה - קריעה אסורה בשבת בין אם קורע את מקום התפר או ההדבקה ובין אם קורע את הבד או הנייר עצמו.
(משום כך יש לזכור להכין נייר טואלט חתוך מלפני השבת).
הוצאה מרשות לרשות - הוצאת כל חפץ שהוא מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך.
(וכיום ברוב ערי וישובי הארץ קיים עירוב (-חוט מתוח בראשי עמודים סביב העיר) ההופך את העיר לרשות אחת.
ויש מחמירים שלא לסמוך על עירוב זה, ומקילים רק כשגדר או חומה מקיפים את העיר).





בובית יש רק אחת
ציטוט ההודעה
