לעיניי הרואים הכל נראה קצת שגויי ,
מקרה כה אבוד ואפילו חסר סיכויי ,
הם לא מבינים אותי כל כך באמת ,
לא יודעים שעם הזרם אני מתעמת ,
אולי אני באמת לא דומה לכולם ,
אני עצמי בדרך שלי ללא כל פגם ,
קצת שונה בהגדרתו הלא מוחצנת ,
מוצנעת לעיניי הבוהים ואף מופנמת ,
למה זה מרגיש להם מוזר ואף נבגד ?
השקט הנשמע בצלי מעורר בהם חשד ,
אולי אני מעדיף את הבדידות העצמית ,
מעדיף את השלווה ללא שינוי תדמית ,
האם זה כזה פסול פשוט להיות אני ?
האם זו הזיה שלהם או פרי דמיוני ?
אני יודע שלמציאות שלי אני זה לבד ,
לבד בעולם שהוא רק שלי ללא מטרד ,
כנראה שטוב לי כך ולעד אני אשאר ,
זה בריא לי יותר מאשר שינויי משקר ,
נולדתי אמיתי וזה תמיד זרם בעורקים ,
אמיתי בשבילי ולא בשביל שאר הבוהים ,
אני לא עוד אשתנה רק בשביל להשתלב ,
לא אהפוך עצמי למשהו שאני לא אוהב ,
אולי תפסיקו במלחמות שווא להילחם ? ,
מלחמות שאין לכם שום סיכוי לנצח בהם ,
במלחמה הקרה הזו יש רק מנצח אחד ,
הוא בודד ואין בנפשו שום צל של פחד ,
דרכו נבחרה ביום בו הוא מחדש נולד ,
ואין מי שיסיט את ליבו הטהור בחשד ,
מהיום שנולדתי אני והשקט הפכנו לאחד ,
הפכנו לישות אחת בנפש ובגופי המפוחד ,
השילוב בנה אותי לימים שלא נראו מעולם ,
ימים בהם השקט מאזין לי בזמן שאני נרדם...



