גיבוש צנחנים- 15/16 לאפריל 2008
קרדיט למשתמש Morag על המאמר
גיבוש צנחנים- 15/16 לאפריל 2008.
קודם כל,גיבוש צנחנים,או יותר נכון גיבוש מאוחד צנחנים\דובדבן מתבצע בתל השומר,ואורכו יומיים. (כל הפרטים מבוססים על ניסיוני האישי כשהייתי בגיבוש,אין לראות פרטים אלו כקבועים לכלל הגיבושים)
15.4.08 - היום הראשון.
מגיעים לתל השומר ב8 בבוקר,שמה מתכנסים בפרגולה א',מקבלים טופס של בערך 6 עמודים שנקרא שאלון קליטה, בו עליכם לענות על שאלות על חייכם ועל המשפחה,ויש לוודא גם שהלכתם לעמדת המחשב עם התעוזת זהות ונרשמתם שהגעתם לגיבוש, ואז המכים ידברו איתכם,יגיע גם נציג ממדור סיירות,שיסביר מה משמעות הגיבוש הזה, מהן האפשרויות שהגיבוש הזה פותח למועמדים-כלומר להתקבל לצנחנים,להיות מאותר סיירות וכו'-.
אחרי המתנה ארוכה שכוללת בתוכה גם המתנה למאחרים,ושימו לב,אין מה להלחץ בקשר להתייצבות ב8 בבוקר,אנשים מגיעים מכל הארץ והחברה שם לא במאת מצפים שתיהיו שם ב8 בבוקר הרי זה לא אפשרי,אני למשל הגעתי ברבע ל9 כי אני מגיע מבאר שבע, אז לא להלחץ בקשר לאיחור,רק לא להפריז באיחור. לאחר ההמתנה יגיע אחד מהמפקדים וידבר קצת,יחדיר בכם רעל,ציוניות ואהבת ארץ,יזכיר לכם שאתם החברה שעליהם המדינה
סומכת,ושבזכות החיילים הקרביים למדינת ישראל יש עוד זכות קיום,אני מסכים איתו לגמרי אבל יש מצב שהוא קצת הקצין את השקפת העולם שלו. אותו בחור שאם אני לא טועה הוא כרגע סא"ל יוצא דובדבן,יחלק אותכם לצוותים ראשוניים,הצוותים האלה ילוו אותכם עד הבר-אור, תקבלו מספרי ברזל ואז תתחיילו-מדי ב' שכוללים מכנס וחולצה,חגורה,כובע ומיימיה.אל תחפפו,קחו את הזמן ותמצאו לכם מדים שמתאימים בדיוק,אני ממליץ גם להביא חגורה מהבית כי רוב החגורות שם הם במידה ממש קטנה,ובקשר למדים,אם לא מצאתם מכנס שמתאים לכם,כמו שקרה לי הוא פשוט היה קטן מדי,לכו למ"כ צוות שלכם ותבקשו מכנס חדש הוא ישלח אותכם לאפסנאות, אל תתביישו בשלב זה אין טיפת דיסטאנס,אחרי החיול תקבלו מספרי ברזל שאני ממליץ לרשום על היד כי אני לא ממש זכרתי את שלי.לאחר מכן,הפלא ופלא,עוד המתנה,תביאו סנדוויץ מהבית,כי עד הצהריים לא תקבלו כלום,בנתיים תוך כדי ההמתנה תעברו כמה
וכמה מסדרי מימייה מצחיקים ביותר,אצלנו היה עומס חום אז היו עוד יותר מסדרים. בסביבות 1 בצהריים תקבלו ארוחת צהריים שכוללת 2 לחמניות וחבילה של נקניקים,תתפנקו כי עד הערב אין כלום. לאחר מכן תכנסו לרופא,ימדדו לכם חום ודופק.ואז הרופא יחפור לכם קצת על המצב הבריאותי שלכם,וזהו,לאוהלים למנוחת חובה. תנצלו את הזמן שיש לישון בתקווה שיש,לנו בגלל העומס חום היה שעתיים בערך עד 5 בערב שהיה בר אור.
ערב היום הראשון-בוחן בר אור.
אותו בוחן מאיים שכולם חוששים ממנו,קודם כל תחולקו לצוותים אקראיים של בערך 40 איש משהו כזה,והבנות ירשמו לכם את המספר שלכם על היד שתצטרכו לזכור אותו כי צריך לצעוק אותו בקול כשחוצים את הקו בריצת 2000. הבר אור מתחיל ב2 דקות שכיבות שמיכה-אני עשיתי 25 שזה גרוע היו חברה שעשו 70-80 וגם 90.
לאחר מכן 2 דקות של כפיפות בטן,שפה הייתי טוב עשיתי 78,ואחר כך ריצת 2000,שהיא די קשה האמת זה לא סיבובים כמו בבית ספר,זה 1000 מטר הלוך ו1000 חזור,משטח קשה שמרביתו חול של חוף ים,פה עשיתי 8:50 שזה בינוני.
לאחר הבר אור,בסביבות 7 בערב שכל הצוותים סיימו,הגיע אותו סא"ל מהבוקר,קרא שמות של מספר אנשים ושלח אותם הביתה,
הם החברה שממש "הצטיינו" בבר אור.
לאחר מכן מקבלים ארוחת ערב,לחמנייה אחת עם פרוסה של גבינה צהובה וירקות ומעדן דני.
מסיימים את הארוחה ומחלקים אותכם שוב לצוותים,הפעם על פי התוצאות של הבר אור,כל צוות 25 איש,אני הייתי צוות 7 מספר 25,כל צוות מקבל את הפקלים שלו בשביל הבוקר הבא,שהוא האקט הפיזי של הגיבוש,הפקלים כוללים 2 אלונקות, 7 שקי חול על כל אלונקה,2 ג'ריקנים,3 תד"לים שבכל אחד שק חול,ועוד כמה שקים חופשיים.
זהו,9 בערב כיבוי אורות,השקמה למחרת 3:40 בבוקר,4 בבוקר מסדר מסודרים לפי צוותים,ימדדו לכם עוד פעם חום, תקבלו תה חם ועוגה קטנה כזאת,וב5 יוצאים לדרך,מתחילים בספרינטים תיזוזים קפיצות ריצה עם שקים,זה ממשיך עם זחילות, ואני לא ממש זוכר לפרט לכם אחד לאחד,כי לדעתי גם כל מפקד קרע את הצוות שלו בדרך שונה.
תוך כדי גם יש משימות חשיבה שהם לא פיזיות,כמו לצייר את ארץ ישראל על החול ולסמן גבולות בעזרת שקי חול ותיקים, להעביר צמיגים בין 3 בזנטים שיש כל מיני חוקים שמקשים על העניין,לעבור שדה מוקשים בעזרת דלי צמיג ועמוד ענקי, יש גם דיון,שכל אחד מקבל נושא די הזוי שצריך לדון עליו מול הצוות,שלמען האמת לא כל כך הבנתי מה המטרה של הדיון הזה,
בנתיים חברה יפרשו לידכם וישברו,גם אתם תגיעו למצב שאתם תרצו לפרוש שתראו אנשים לידכם שופכים על עצמם מים והולכים הביתה, אבל באמת שהכל הכל בראש,אם רק תחשבו שאתם מסיימים,סיימתם.
9 בבוקר כבר היינו חזרה בבסיס עושים מתיחות,והתחושה שיש כשסיימת את הגיבוש,שאתה רואה את כל החברה מזיעים,מלאים בבוץ, יש מין תחושת ניצחון כזאת,התעלות עצמית,השגת משהו שאחרים נכשלו להשיג,גאווה קטנה.
לאחר מכן תתקלחו,ואז כבר יש שבירת דיסטאנס ענקית,רק שחכתי לציין שבמהלך ה4 שעות של הבוקר יש דיסטנס מטורף ביניכם לבין
המכים,וגם יש על כל צוות 5-6 מפקדים נוספים שרושמים הכל,אבל הכל!אז שלא תעיזו לחפף כי גם אם נראה לכם שלא ראו אותכם אז תיהיו בטוחים שראו.
לאחר מכן תתקלחו,תצחקו קצת ותלכו לראיון עם הפסיכולוג שינסה להפיל אותכם,ישאל אותם שאלות בדרכים שונות,שימו לב מה אתם עונים.
המלצה שלי,במידה וביום שסיימתם מתחיל לו גיבוש חדש,לכו לפרגולה א',ותראו את החברה שרק מגיעים,תצחקו עליהם קצת, זה פטתי אבל כיף,תנסו לא תתאכזבואני עדיין לא יודע אם התקבלתי לצנחנים או לא,אני מקווה שכן,מקווה שכמאותר,בכל מקרה,בהצלחה לכל החברה שעומדים בפני גיוס ליחידות קרביות,כמו שתשמעו בגיבוש,בזכותנו המדינה הזאת קיימת,כי הכאב הוא זמני,הגאווה היא נצחית,תזכרו את זה.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Hen
