החנון המתחיל
זה סיפור שנקרא "המדריך לחנון המתחיל", והחלטתי על תיוג שונה. מותר לא?
אני מבקש, יש אנשים שקוראים סיפורים, אבל מראש לא מגיבים.
אם אתם מאלו שלא מגיבים, אשמח אם בכלל לא תקראו את הסיפור שלי.
המדריך לחנון המתחיל
תוכן עניינים [כל הדרוש לחנון על מנת להשתלב בחברה]:
0./פרולוג- לפני שמתחילים [-]עמוד מספר 1, הודעה מספר 2מתעדכן...
נערך לאחרונה על ידי Aristokrates; 26-06-2011 בשעה 12:52.
|
|
0./ פרולוג- לפני שמתחילים [-]
הבהרות
שלום לכם!
אתם כעת מעיינים ב"המדריך לחנון המתחיל".
• המחבר מבהיר קודם, שמדריך זה אינו רק לאנשים המוגדרים חנונים בידי החברה, אלא לכל אחד שיש לו מחסום כלשהו בהתחברות עם אנשים.
• המדריך נכתב מלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. המחבר אינו שוביניסט או גזען, ואף דוגל בגישה אובייקטיביות ושביון בין כלל בני האדם בעולם.
• המחבר מוסיף ואומר, שמדריך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ פסיכולוגי, ואינו קובע דרך אחת ויחידה.
• כל המדריך הינו השקפת העולם של המחבר בלבד, וייכתב, לנוחיות הקוראים- בגוף ראשון.
• רוב האירועים העוזרים להמחשת הרעיונות של המדריך מבוססים על מקרים אמיתיים שקרו, קורים, וככל הנראה גם ייקרו בעתיד.
• הקהל אליו מיועד המדריך, כולל אך לא מוגבל לנערים/נערות במדינת ישראל, נכון לשנת 2010.
• יתכן כי המדריך יפעל גם על קבוצות גילאים שונות ב/או שנים אחרות ב/או מדינות אחרות.
• יתכן כי המדריך לא יפעל על נערים/נערות החיים/חיות במדינת ישראל בשנת 2010.
• מדריך זה נועד כדי לעזור לאנשים המאותגרים חברתית, כדי לעזור לאנשים המעוניינים לקדם אחרים מבחינה חברתית, לספק את המחבר, וגם באיזשהו מקום- לתעד חלקים מחייו של המחבר.
• מדריך זה מבוסס ברובו על אמת, על מקרים מחייו הפרטיים של המחבר, מדמיונו של המחבר, וממקרים עליהם שמע.
עובדות בשטח
השנה 2010, יום שישי- ה17 לדצמבר.
אני, עמוס מזרחי, בן 13 מירושלים. נמוך.
לא יודע למה, לא יודע איך והיכן- החלטתי שאני מתעד את השינוי שלי מ"ילד לא מוכר" לילד עם טון, ודעה שיתחשבו בה.
כשראיתם "חנון" למעלה, בטח חשבתם שמדובר על איזה ילד כאפות- או אחד שמלקק למורים...
אז לא. ה"חנון"(אני) שמדובר עליו בסיפור, הוא ילד חכם, עם טאקט. לצערי, עם הטאקט שלי למדתי לא להתבלט, וכרגע אני עוד מצטער על זה.
אני הולך לעבוד על מספר תכונות אצלי, בין אם בהתנהגות, בין אם בטון הדיבור, בין אם היחסים שלי לאנשים מסוימים, ועוד כמה בין-אימים.
והנה תכונה שגם עליה אעבוד בהמשך- אני מדבר רק על עצמי.
נתרחק ממני. נמשיך לקרובים אליי.
יש לי אב שמתנגד באופן מטופש (לדעתי) לאלימות, ואמא שממש מאמינה שכדורי הרטאלין הזה שהיא נותנת לאחי הקטן עוזרים בו.
אני אח בכור לשלושה אחים- תאומים, תמר(חסרת טאקט, פריחה מתלמדת בכיתה ד'. יכולה לשגע פילים) ועומר (מופנם הרבה יותר ממני. כל היום משחק במחשב, וכמעט ולא זז ממנו. ביגוד שמיגוד, לא מזיז לו.
אני חושב שהסיבה האמיתי שהוא מופנם ככה היא הרטאלין שהוא צריך לקחת. רסן אנושי.
האחרון חביב הוא אחי הקטן קטן. בן שנתיים וחודש, וממש מזכיר אותי כשהייתי קטן.
אבל על שאר אחיי אתם עוד תלמדו בהמשך.
האידיאולוגיה הפילוסופית שלי
אני לא באמת שייך לסביבה הזו.
אני אגנוסטיקן במדינה שקולטת רק יהודים.
אני נמוך בכיתה של ג'ירפות.
אין לי בעיה עם ערבים או מוסלמים שלא עשו כלום לאחרים, אבל אם אחשוף זאת יהיו לי הרבה בעיות.
ואולי אני כן שייך, אך לא מתאים?
זה יהיה יותר הגיוני, בגלל שבכל סביבה יש את הגיוון הזה של האנשים.
מה גם שאני בן אדם, אני פה ככל הנראה בגלל טעות של הטבע- כך שאני לא באמת שייך למקום מסוים.
קישור לפרק הבא
הרשאות פרסום
,
ציטוט ההודעה