טיגריס בנגלי
טיגריס
בתחילת המאה ה-20 עמדה האוכלוסייה של המין ב-100,000 פריטים. כיום נותרו רק 6,000. במאה זו נכחדו 3 תת-מין:
- טיגריס סיבירי Panthera tigris altaica שהוא הגדול במשפחת החתוליים, נותרו כ-400 פריטים.
- טיגריס בנגלי Panthera tigris tigris הנפוץ ביותר,3000-4500 פריטים מוערכים.
- טיגריס הודו-סיני, Panthera tigris corbetti,נותרו כ-1500 פריטים.
- טיגריס דרום-סין Panthera tigris amoyensis. הדעות חלוקות האם נכחד מהטבע. בין 0-40 פריטים משוערים, רובם נמצאים בגני חיות למטרות שימור.
- טיגריס סומאטרה Panthera tigris sumatrae. הקטן מבין המינים בסוג. נותרו 450 פריטים לערך המרוכזים רק באי זה.
מראהו של הטיגריס מאופיין על ידי הפסים הכהים המצויים על פרוותו. לכל פרט ישנו דגם פסים ייחודי משלו.
- טיגריס באלינזי ב-1937
- טיגריס כספי Panthera tigris virgata נכחד עוד בשנת 1959 אך מאז טענו חוקרים שונים כי צפו בו. ב-2005 יצאה משלחת ליערות תורכיה המבודדים במטרה למצוא שרידים לנוכחותו.
- טיגריס ג'אווה בסביבות 1980
תחום התפוצה בעבר השתרע מחבל הקווקז דרך איראן, פקיסטן, הודו, בורמה, תאילנד, מלזיה וסין עד איי סומאטרה, יאווה ובאלי.
הטיגריס הוא טורף זריז ומיומן המיטיב לשחות ולטפס על עצים. הוא נוהג לארוב לטרפו ליד מקווה מים ביער, שאליו מגיעות החיות כדי לשתות. בהבחינו בבעל חיים כמו אייל או חזיר, מזנק הטיגריס עליו ובכפותיו החזקות אוחז בראשו של הניצוד ומושכו לאחור על מנת לשבור את מפרקתו. אחרי כן גורר את הטרף אל מסתור הסבך כדי לאכול מבשרו ללא הפרעה.
ומאז ומתמיד ניצוד הטיגריס ועתה נמצא הוא על סף הכחדה. ציד הטיגריס הפך למסורתי בהודו, עם נוהג מקובל בו היו רוכבים הציידים על פילים ובמעבה היער היו מניחים על הקרקע פיתיון כמו נבלת חיה ואחר היו ממתינים על ענף קרוב. בהתקרב הטיגריס אל המארב שטמנו לו, היו הציידים יורים בו ונוטלים אותו עימם למזכרת.
טיגריסים אוכלי אדם נמצאים בעיקר בצפון הודו. מסיבה כלשהי הטיגריסים שם יותר תוקפניים. בעיקר הותקפו דיגים ואוספי דבש.
מוטציה מיוחדת של טיגריס הנקרא טיגריס לבן נוצר בגלל גן רצסיבי מיוחד. בניגוד לדעה הרווחת, צורה זו (טיגריס לבן) אינה מצויה בסכנת הכחדה; זוהי צורה של טיגריס רגיל שנוצרה כתוצאה מגידול סלקטיבי. יש כ-600 פריטים כיום, והם נמצאים בהודו ובמקלט חיות באינדונזיה. הוא נמצא גם בגני חיות למטרות שימור ותצוגה.
