טוב אז היינו משהו כמו חודשיים וחצי ביחד והכל, היו רגעים טובים מאוד אני חייב לציין לפני הכל
היהי מדהים, היא הילדה הכי מותק בעולם ואני הכי אוהב אותה ותמיד אהבתי אותה ..
אבל, היו יותר רגעים מעצבנים/רעים/מתסכלים וכל מה שאתם רוצים .. פשוט זה הגיע למצב בשבוע האחרון של בלתי נסבל. כמו שאמרתי אני עדיין אוהב אותה, ביום שישי קבעתי איתה שבגלל שיש כל כך הרבה חרא בקשר הזה שהיא תחליט עד היום אם היא רוצה שנשאר ביחד או נפרד, טוב עם כל הכבוד להחלטה שלי, אני עשיתי החלטה וזה להפרד ממנה, אנלא שלם עם ההחלטה שלי בכלל אבל לדעתי זה הפתרון היחידי ששניינו נוכל להיות יותר מאושרים ממנו.
אז אתמול התקשרתי אליה אמרתי לה שאנחנו צריכים לדבר, לדעתי היא הבינה כבר את הפואנטה והיא גם שאלה אולי אם זה טוב או רע, ואמרתי לה שזה רע. והיא אמרה שהיא מבינה. היום דיברנו קצת ואמרתי לה סופית. אני הכי אוהב ת'ילדה הזאת בעולם תבינו, בחיים שלי לא הייתי עם מישהי יותר משבועיים ולא בגלל שלא רצו אותי בגלל שהייתי סטוצניק מניאק כזה שזורק בנות אחרי שבוע, והיא באמת משהו מיוחד!
טוב הבעיה שלי עכשיו שנכנסתי לדיכאון כמו איזה ילדה בת 12 שקיבלה מחזור אני מסתגר כל היום בחדר, הוא שלומד בלי הצלחה, היה לי כבר 2 מבחנים השבוע(יון ראשון ויום שני) בערבית ובהיסטוריה ומחכה לי גם מבחן ביהדות יום חמישי, אני מרגיש שאני עומד להתמוטט. אני כבר לא יכול עם זה, ועוד יותר קשה יהיה לי להפגש איתה ביום חמישי שזה בכלל.
מה לעשותתתת??? ואם אתם שואלים אם האפשרות לחזור אליה קיימת אז לא, זה מורכב ומסובך(קרה לנו כבר אותו מקרה פעם אחת שנפרדתי ממנה וחזרנו, אבל הפעם אני שלם עם ההחלטה שלי ואני חושב לטוווח הרחוק ולא על ההווה).



ציטוט ההודעה











