נכתב במקור על ידי
polsen
למה ?
בפורים צריך להיות שמחים...
אני יסביר גם למה..
חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל (למען הדיוק: יום הודאה), שנחגג ברוב המקומות בי"ד באדר (וקרוי גם "פורים דפרזים"), לזכר הצלתם הפלאית של יהודי האימפריה הפרסית מרצח עם.
בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כדוגמת ירושלים ויריחו, נחגג החג בט"ו באדר, והוא קרוי "שושן פורים" או "פורים דמוקפין". גם בעיר שושן עצמה (שעל פי המסורת היהודית היא העיר המדאן) חוגגים את פורים בט"ו באדר, למרות שלא הייתה מוקפת חומה מימות יהושע.
בערים עתיקות בהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מספק. ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, לפי שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים הוותיקות בארץ ישראל, כגון צפת, טבריה, חברון ויפו. טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. קיימות גם ערים בחוץ לארץ בהן חוגגים את פורים יומיים, כגון איזמיר שבתורכיה, חאלב שבסוריה ובגדאד שבעירק.
קיים דיון מפורט ודיעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת לעיר מוקפת ולהיפך, והעושה כן עליו לשאול שאלת חכם כיצד לנהוג.
הקשר בין שושן פורים לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דווקא, בא לבטא את הזיקה לארץ ישראל ולכיבושה בידי יהושע שחילק את נחלאות השבטים.
החג נקבע לזכר הצלת יהודי האימפריה הפרסית בתקופה שאחרי חורבן בית ראשון. באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על מזימתו של המן האגגי להשמיד את היהודים ועל ההצלה הפלאית שפקדה אותם מספרת מגילת אסתר.
מקור השם "פורים" הוא בגורל (פור) שהטיל המן, בכדי לקבוע את המועד לביצוע מזימתו.
בקשתו של המן- שיותר לאנשי הממלכה להרוג ביהודים ביום י"ג באדר- התקבלה. מאוחר יותר התקבלה גם בקשתה של אסתר המלכה מן המלך, והותר ליהודים להתגונן מפני אויביהם. ביום המיועד הרגו היהודים כ-500 גויים משונאיהם בשושן הבירה (כולל עשרת בניו של המן) ו-75 אלף ביתר הממלכה. אסתר בקשה וקיבלה מהמלך רשות להאריך את המלחמה ביום נוסף בשושן הבירה. ביום זה נתלו עשרת בני המן, ונהרגו 300 איש נוספים. בכל 127 המדינות היהודים לא לקחו מרכושם של ההרוגים. חג הפורים נקבע ליום בו נחו היהודים מן המלחמות: י"ד באדר בכל הממלכה וט"ו באדר בעיר שושן.
אחשוורוש שעליו מספרת המגילה מזוהה, ככל הנראה, עם כסרכסס הראשון שמלך (485-465 לפנה"ס) בהיותו בן 35, דור רביעי לכורש מייסד הממלכה הפרסית, שאיפשר ליהודים לשוב לירושלים. אחשוורוש ששלט ברוב אסיה והגיע עד לאפריקה ואירופה, ניסה לפלוש ליוון בראש צבא גדול, וסופו שנסוג בעקבות כמה מפלות, לא לפני שציוה להכות את הים האגאי בשוטים כנקמה על סערה גדולה ששברה את ראש הגשר שלו. סופו שנרצח בהתנקשות פנימית כעין מה שמסופר במגילה. לפי האגדה, דריווש בנו יורשו שנרצח אף הוא בידי אחיו, היה בנם המשותף של אחשוורוש ואסתר.
מצוות החג :
מקרא מגילת אסתר בליל החג ובבוקר החג. גם נשים מחויבות בקריאת המגילה, משום שגם הן ניצלו בנס הפורים.
משתה ושמחה. מצווה לשמוח בפורים, וכפי שנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". בתלמוד (מסכת מגילה) נקבע שבפורים על אדם להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אולם יש פוסקים הקובעים כי דין זה נתבטל בעקבות המעשה ברבי זירא ורבא המובא בתלמוד שם.
בליל פורים נוהגים לקיים מסיבות, לרקוד, לשתות יין ולחגוג, אך עיקר המצוה היא ביום הפורים. "סעודת פורים" היא סעודת הודיה על הנס, כחלק ממצות השמחה, שכן אין שמחה לאדם אלא בסעודה טובה. עם זאת מציין הרמב"ם: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו".
משלוח מנות איש לרעהו. מלשון הכתוב במגילת אסתר "משלוח מנות איש לרעהו" כאשר המילה "מנות" בלשון רבים, והמילה "רעהו" בלשון יחיד, למדו חז"ל שעל כל אדם לשלוח לפחות שתי מנות לאיש אחד.
מתנות לאביונים. לפי ההלכה יש לתת לשני אביונים, שתי מתנות, או סכום כסף שאפשר לקנות בו דברי אכילה זמינים.
מטרת שתי המצוות האחרונות היא להגביר את האחוה ואת הגיבוש החברתי, הפך מה שנאמר במגילה - שהיהודים הם מפורדים ומפוזרים.
סדרי התפילה:
מסממני פורים - רעשןבתפילת העמידה וכן בברכת המזון מוסיפים קטע הודיה על הנס בשם על הנסים במטרה לזכור את הנס. בערים המסופקות יש נוהגים להוסיף את הקטע בשני הימים ויש שנוהגים רק ביום הראשון.
בתפילה קוראים בתורה את פרשת מלחמת העמלק מתוך פרשת בשלח. בערים המסופקות יש נוהגים לקרוא בתורה רק ביום הראשון ויש שנוהגים בשני הימים.
לפי רוב עדות ישראל (למעט חלק מהאשכנזים) אומרים שיר של יום מיוחד לרגל הפורים (יש האומרים במקום השיר הרגיל ויש שבנוסף). הספרדים וגם האשכנזים ההולכים בשיטת הגר"א אומרים את מזמור כ"ב בתהילים. האיטלקים אומרים את מזמור ז', והתימנים אומרים את מזמור פ"ג. רוב עדות האשכנזים (חוץ מהנוהגים לפי מנהג הגר"א כאמור לעיל) לא אומרים מזמור מיוחד לפורים.
בניגוד לחגים אחרים, בפרט חנוכה, בפורים לא אומרים הלל. בתלמוד, במסכת מגילה נתנו לכך שלושה הסברים:
מספק ? מבינים למה צריך להיות שמחים ? יופי...
בובית יש רק אחת
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
