מאתר אחר (אני לא חושב שמותר לפרסם... נכון?), מחברי Chief
איש זקן ועשיר בשם נלסון נפטר יום אחד, כשהוא משאיר אחריו הון בשווי של מיליארד דולר.
נלסון השאיר שתי צוואות אחריו, והורה שהאחת תפתח מיד לאחר מותו - והשניה רק אחרי השלושים.
בין ההנחיות שרשם בצוואה הראשונה הייתה בקשה שהוא ייטמן עם זוג גרביים מסוים שהוא רחש להם חיבה.
ילדיו מיהרו להביא את הגרביים לחברה קדישא ובקשו לקברו עם הגרביים. בחברה קדישא סרבו לבקשה, כמובן, והזכירו למשפחה שזה בניגוד להלכה.
בני המשפחה התחננו והסבירו כי אביהם היה אדם אדוק ומלומד ובוודאי הייתה לו סיבה טובה לבקשתו האחרונה. אבל בחברה קדישא עמדו בתקיפות בסירובם.
בזעם רב פנתה המשפחה לבית הדין הרבני.
הרב הסביר להם בעדינות: "למרות שאביכם השאיר את בקשתו בהיותו עדיין בעולמנו, הרי שעכשיו - כשהוא בעולם שכולו אמת,
הוא בוודאי מבין שזה אך לטובתו שייטמן בעפר ללא הגרביים".
וכך נקבר מר נלסון ללא הגרביים.
מיד לאחר השלושים נפתחה הצוואה השניה, ונכתב בה כך:
"ילדי היקרים, נכון לעכשיו בוודאי קברתם אותי ללא הגרביים לרגלי.
אני רוצה שאתם באמת תבינו שלאדם יכולים להיות מיליארד דולר. אבל בסוף, הוא לא יכול לקחת איתו לקבר אפילו זוג גרביים".
מוסר השכל:
על זה נאמר בתהילים "אל תירא כי יעשיר איש, כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו".
כסף זה לא הכול בחיים.
מקווה שהשכלתם קצת.






ציטוט ההודעה





(:















