
נכתב במקור על ידי
CoreOxide
אני לא מתכוון ללכת כדיי להגן על המדינה וכל החרא הזה, באמת שזה הדבר האחרון ברשימת השיקולים שלי.
ההתלבטות שלי היא בין לעשות משהו שיתרום לי בעתיד או לעשות משהו שאני רוצה.
אם אני עושה עתודה אני כבר בטוח לא אהיה קרבי, אני אהיה קצין, וקצין (במיוחד אחרי עתודה) יושב במשרד ולא זז.
וקרבי... זה משנה בני אדם. אני רוצה להרגיש איך זה להיות פסיעה אחת מהמוות, להיות במצבים הכי אקסטרימליים עם חבר לצידי, להרגיש איך זה להרוג בן-אדם.
זה ייתן משמעות חדשה לגמרי למילים "חברים עד הסוף".
אבל, אחרי קרבי אני יוצא שכבר שחכתי כל מה שלמדתי כל התיכון, אני בן 22, גר עם ההורים, בלי תואר, בלי נסיון, בלי כסף, בלי אפשרות למצוא עבודה נורמאלית...
למרות שאני כמעט בטוח שייתנו לי לעשות עתודה וישבצו בסוף לפרוייקט גמ"א (המודיעין המשוכלל הזה), אני לא שולל את האחוז שזה לא יקרה ואני כן אלך לקרבי.