מהיוצרים של "פינת הצחוק של סעיד", פיסחא אינטרטיינמט מציגים:

**saidclean** · 10-06-2007, 01:40

מיומנו של פיסחא
והפעם – פיסחא הולך לחנות:
ביום שלישי בהיר אחד ישבתי לי מול הטלויזיה וגירבצתי באינטנסיביות, לצערי הרב הדלת לא הייתה נעולה, כי אם כן אימא לא הייתה נכנסת ומבקשת ללכת לחנות לקנות מצרכים. טוב נו אימא ביקשה – מה לא נעשה בשביל אימא היקרה J
אז לאחר שקמתי ולבשתי את הבגדים שלי בחזרה הלכתי להתכונן ליציאה, הדילמה באותו רגע הייתה מה ללבוש על הרגל, הצצה מהירה מהחלון הראתה שדי חם אז החלטתי ללכת על הסנדלים המשפחתיים שעוברים מדור לדור כבר 5 דורות במשפחה, אחרי הכל כשצריך לאוורר צריך לאוורר.
יצאתי לי לכיוון הסופר-מארקט, בדרך אני רואה דתיה כזאת עם כיסוי ראש וכל הביגוד הזה שלהם, קיצר כל החבילה השחורה הולכת ממולי, בטח ממש חם לה חשבתי לעצמי והתחלתי כבר לרחם עלייה עד הרגע שבו היא עברה אותי והרגשתי חפינה מטורפת בישן שלי. כיוון שאניילד תמים הסתובבתי בבהלה וראיתי אותה כבר 10 מטר ממני בספרינט מטורף במורד הרחוב. שמעו אני לא פראיר כן אבל חבל על הסנדלים של סבא רבא – חדשים לא מזמן קיבלתי אותם, ואז זה היכה בי, תחושת הניצול והחילול העצום שהרגשתי בתוכי, פשוט כמו חתיכת בשר משומשת שנזרקה לכלבים לאחר ניצול אינטנסיבי. כל הדרך לחנות הלכתי עם ראשי מופנה לריצפה ולא יכולתי להסתכל לאף אדם בעיניים.
נכנסתי לחנות וישר פניתי לאסוף את המוצרים במהירות האפשרית, לאחר מכן פניתי לקופה והקופאית נראתה לי נחמדה בהתחלה, כלומר עד שהתחילה להפשיט לי תצורה עם המבט החודר שלה, הקטן שלי התחיל להרגיש מאויים בצורה לא שיגרתית, ואני כולי נלחצתי כמו טמפון יד שנייה, התחלתי להסתכל לצדדים מרוב לחץ, עד שהקופאית אמרה "זה 26.99, יש כרטיס מועדון?" באותו רגע כבר לא יכולתי יותר את המעמסה הפסיכולוגית-מינית העצומה שאנשים מפילים עליי והתעלפתי.
כשפקחתי את עיניי גיליתי שאני נמצא זרוק איפשהוא בסימטאה חשוכה רק עם חגורה,גרביים וכובע עליי.
כשהתעוששתי, והסתכלתי סביב ראיתי שאני נמצא שני רחובות מהבית שלי אבל אני לא יכול ללכת ככה לבית,הייתי צריך למצוא משהו ללבוש ומכיוון שלא היה משהו בסביבה נאלצתי לשנות את המיקום הטקטי של הגרב שלי מהרגל. ברגע שזה נעשה התחלתי לצעוד לעבר הבית אך גם זה התברר כמשימה לא פשוטה, בעיקר עם כאב הישבן והמליחות בפה שלא יודע מאיפה הגיעו.
בחצי הדרך נזכרתי "המצרכים של אימא!!!" אבל לצערי לא היה עליי כסף, אז נאלצתי לחזור בבושת פנים לבית.
כשנכנסתי לבית שמעתי את אימר צועקת "פיסחא!!", אבל מכירים מהאלה שכשאומרים את השם שלכם בא לכם פשוט לקבור את עצמכם באדמה!
קיצר היא אמרה "פיסחאא, מה זה צריך להיות כמה פעמים אמרתי לך לא לובשים רק גרב אחת על הרגל!"
"תפסיק למלמל, לך תתלבש, ובוא לאכול כולם כבר מחכים לך, באו אליינו אורחים לארוחה ותראה איך אתה לבוש!!... לך לחדר מיד".
לאחר שהתלבשתי כיאה לגבר נאה וסקסי כמוני, נכנסתי לחדר האוכל והתיישבתי לאכול. האורחת ביקשה ממני להעביר לה את המלח, אז לקחתי את המלח ובאתי לתת לה אותו אבל אז ראיתי... "זאת הדתייה החרמנית מהרחוב", אמרתי את זה בקול?
ההורים ובעיקר אימא איבדו את חוש הרחמנות וגררו אותי לחדר עם החגורה החדשה והאקזותית מעור התנין האלסטי במיוחד של אבא, "שיט אני בצרות חשבתי לעצמי". אבל מה האורחת קמה להגנתי והרגיעה את אימא, לאחר מכן שיכנעה את ההורים שלי שכדאי לתת לי לדבר ולהסביר את עצמי אז סיפרתי להם מה קרה לי ברחוב, כמובן שאף אחד לא האמין לי – האורחת הציעה לשבת ולדבר איתי ולפתור את הבעיות שהיו לי איתה, שזה בעצם הטרדה מינית בציבור וניצול טהור של סמל מין נחשק כמוני J
אז הלכתי איתה לחדר מוכן להקשיב לחירטוטים שלה אבל מה, היא קפצה עליי כמו פנתרה ברגע שהדלת נסגרה ועשינו אהבה מתוקה במשך חצי שעה, כלומר נראה לי שזה חצי שעה – קצת קשה לעקוב אחרי השעון כשמאבדים את ההכרה. בכל מקרה יצאתי מבסוט בידיעה שהיא עשתה איזה משהו טוב למטה.

ומאז אני מרגיש אצת עצמי גבר צעיר בן 11 כמו שלא הרגשתי מימיי.
עד כאן יומן יקר.
פיסחא.
-------------------

ולמי ששואל
כן אני כתבתי תסיפור
הסיפור הבא יהיה בעוד שבוע