טוב..
זה הולך להיות קצת ארוך, מי שבעניין שיקרא מה שלא - לא חובה.
אז ככה,
לפני כשנתיים [קצת פחות] הכרתי אותה כשעליתי לכיתה י'.
לפני שנה וחצי התנשקנו ובלה בלה בלה ואז הייתי "בוכה" פה הרבה שהיא לא רוצה אותי וכל זה...
קיצר לפני 10 חודשים הפכנו לחברים...ידעתי שהיא לא אוהבת אותי ממש כאילו לא מאוהבת, אבל היא הייתה בעניין...
היינו זוג ממש טוב, בסביבות ה4 חודשים שלנו היא עשתה לי מסיבת הפתעה ליומולדת [17] שלי...בחיים לא עשו לי מסיבת הפתעה וזאת הייתה המסיבה הכי טובה שהייתה לי בחיים..
באמת שהיא הילדה שהכי אהבתי בעולם..
אחרי ה6 חודשים ככה כבר הייתה דעיכה ברגשות..של שנינו..
אבל התגברנו על זה..המשכנו הלאה היה טוב..
לפני חודשיים בערך היא נפרדה ממני, חזרנו אחרי שבוע והיה חודש חרא..ואז אני נפרדתי ממנה...אחרי 4 ימים חזרנו..תשאלו למה? אני לא יודע..אבל הרגשתי צורך מבפנים...
חזרנו והיה לנו את החודש האחרון הכי טוב בעולם, באמת..הספקנו הרבה..היה טוב.
בימים האחרונים הרגשתי שאני לא רוצה לשמוע ממנה..הרגשתי שדיי לי - שוב.
הרגשתי שלא בא לי להתקשר, לא בא לי לראות אותה..ולא בגללה..בגללי.
אתמול היא ישנה אצלי..בלילה היא שאלה אם אני אוהב אותה, אמרתי לה שלא..
היא התבעסה..ואז הלכנו לישון [היא לא יכולה לישון בבית כי עושים לה שיפוצים] קיצר בבוקר היום דיברנו וזה..והחלטנו להיפרד כי אין טעם שאחד יאהב כי אני גם כשאני אל אוהב, מרגישים, היא שמה לב שאני לא באמת איתה..
וזהו..לא כלכך כואב לי על הפרידה - כואב לי עלייה...שהיא עכשיו עצובה...
אתם לא מבינים איך בשנה אחת הגלגל יכול להסתובב 180 מעלות!
כשאני רציתי אותה היא לא רצתה להסתכל עליי..היא אמרה לי בחיים לא ניהיה ביחד..
ותראו איפה אנחנו היום..
זה באמת מוזר לי העניין..ורציתי לפרוק הכל...
אז...כל הבנות היפייפיות...תחכו קצת ואני שלכן חח
=]
[סתם סתם..לא עכשיו, אני עדיין לא ממש בנוי לזה...]




ציטוט ההודעה












