[כתבה] הדור הבא של הדיסקים הקשיחים: עד 4,000 גיגה בייט
קרדיט לYNET. שווה קריאה.
הדור הבא של הדיסקים הקשיחים: עד 4,000 גיגה בייט
מי מעז להספיד את הדיסק הקשיח? רק בחודש האחרון הודיעו היצרניות על פיתוח דיסקים בני *4-3 טרה בייט *4,000-3,000) גיגה בייט*,( דיסקים חסכוניים, דיסקים מוצפנים ועוד. ובכל זאת, מעבר לפינה כבר אורבות טכנולוגיות חדשות
אז כמה שירים יש לכם במחשב: מאה, אלף, *?10,000 וכמה סרטים אתם שומרים מלילות ארוכים של הורדות? *?100 ?50 אוקיי, אז נניח שאתם גולשים שומרי חוק ומחזיקים רק אוסף תמונות שצילמתם בחופשות, וכמה סרטי וידאו שצילמתם בהם את הילדים. כמות המידע העצומה הזאת, מצטברת במהירות לעשרות גיגה בייטים מבלי ששמתם לב. וזה עוד לפני מערכת ההפעלה, משחקים, תוכנות, מסמכים וכל דבר אחר שאנחנו רוצים לשמור על המחשב שלנו.
אם בעבר נחשבו הדיסקים הקשיחים למערכת מכנית, שתיכחד עם השנים, הרי שבשנים האחרונות רואות יצרניות הדיסקים רק פריחה בעסקיהן. הכניסה המאוחרת של טכנולוגיות מתקדמות שאמורות להחליף את הדיסקים המגנטיים, בד בבד עם עלות יצור מזערית, הפכו את הדיסקים הקשיחים לאמצעי אחסון זול במיוחד ואמין. בדיקה פשוטה מעלה, כי בעוד מחיריהם של הדיסקים הראשונים בשנות ה-50 נעו סביב *10,000 דולר למגה בייט אחד, הרי שהיום מחירו של גיגה בייט אחד (נפח גדול פי אלף*,( עומד על 20 סנט בלבד.
יצרני הדיסקים הגדולים בעולם, Segate, WD ו-Hitachi, נמצאים בתחרות מתמדת על השיפורים בדיסקים. בחודש האחרון, למשל, הן פתחו בקרבות בנוסח "למי יש יותר גדול*," כאשר כל חברה טוענת כי פיתחה טכנולוגיה שתאפשר להגדיל את נפחי הדיסק הקשיח עד ל-3-4 טרה בייט *3,000)-*4,000 גיגה בייט) בתוך מספר שנים.
נייד עם *1,000 גיגה
ההכרזה של Hitachi לפני שבועיים הייתה שאפתנית במיוחד. החברה הודיעה, כי הצליחה ליצור אב טיפוס של דיסק קשיח עם ראשי הקריאה הקטנים ביותר בעולם - קטנים פי *2,000 משערת אדם. טכנולוגיה נוספת שלה מאפשרת לדחוס בין 500 ל-1000 גיגה בייט לאינץ' מרובע אחד על הפלטות המגנטיות של הדיסק, פי ארבעה מרמת הדחיסה של דיסקים כיום.
באמצעות הפיתוחים הללו מתכוונת Hitachi להציג דיסק קשיח בנפח של ארבעה טרה בייט *4,000) גיגה-בייט) לשוק המחשבים השולחניים עד *.2011 כבר בתוך שנתיים היא מתכוונת להציג דגמים בנפחים קטנים יותר. גם מחשבים ניידים יזכו לשדרוג משמעותי עם הדיסקים העתידיים, כאשר המטרה של החברה היא להגיע לנפח של 1 טרה-בייט, בגודל דיסק סטנדרטי, למחשבים ניידים.
WD המתחרה לא נשארה חייבת, והודיעה כי תשיק בתוך שנתיים דיסק קשיח לניידים בנפח 640 גיגה-בייט ודיסק של שלושה טרה-בייט למחשבים שולחניים.
הצורך בנפח גדול יותר הוא לא רק לאחסון סרטים או מוזיקה. גם מערכות ההפעלה החדשות של מיקרוסופט ואפל מעודדות שימוש בנפחים גדולים יותר. שתי מערכות ההפעלה האחרונות, Vista של מייקרוסופט ו-Leopard של אפל, מציעות למשתמשים לשמור עותקים היסטוריים של הקבצים שלהם במקרה שיהיו מעוניינים לשחזר אותם.
ב-Vista, למשל, יכול המשתמש להפעיל את אפשרות "יצירת נקודות שחזור באופן אוטומטי*," ו-Vista תבצע גיבויים של קבצים שהשתנו על הדיסק הקשיח. אם מעוניינים לשלוף גירסה קודמת של קובץ, ניתן לבחון את הגרסאות הישנות שנשמרו ולבחור בגרסה הרצויה לשחזור.
במק, כרגיל, הדברים פשוטים אפילו יותר. ברגע שמשתמש מחבר דיסק קשיח חיצוני למחשב, מערכת ההפעלה תשאל אותו האם הוא מעוניין להשתמש באפשרות ה-*") Time Machineמכונת הזמן*.(" כאשר יאשר את הפעולה, מערכת ההפעלה תבצע באופן אוטומטי גיבויים של המחשב לדיסק החיצוני ללא שום התערבות של המשתמש. אם נזקקים, בבוא היום, לקובץ שנפגם או נמחק, ניתן במספר קליקים לאתר אותו מהגיבוי ולהחזיר אותו לחיים.
כך או כך, שתי השיטות זקוקות לנפחי אחסון גדולים מאוד בכדי לשמור את כל עותקי הקבצים שאתם עובדים עליהם באופן קבוע.
העתיד הקרוב
יצרניות הדיסקים מבינות שהגדלת הנפח היא תהליך טכנולוגי טבעי, וכתמיד - בשל התחרות בענף שולי הרווח על הדיסקים הולכים ומצטמקים. בשל כך, הן מחפשות תכונות יחודיות שיבדילו את המוצרים שלהם מהמתחרות וגם יאפשרו להן למכור אותם במחיר גבוה יותר. ההתמקדות היא בשני תחומים עיקריים: צריכת אנרגיה ואבטחה.
Hitachi, למשל, טוענת כי פיתחה את הדיסק החסכוני ביותר בעולם מבחינת צריכת אנרגיה. לדבריה, הדיסק צורך *59% פחות אנרגיה מדיסקים מתחרים מקבילים, ודורש רק *3.6 וואט של אנרגיה במצב מנוחה. הדיסק, שיוצע בנפחים שבין 250 ל-500 גיגה בייט, מיועד בעיקר לארגונים. כאשר ארגון גדול קונה אלפי יחידות מחשב בבת אחת, צריכה נמוכה יותר של הדיסקים הקשיחים בכל עמדה יכולה להתבטא בחיסכון עצום בחשבון החשמל. פועל יוצא של הדיסקים הללו הוא, שהם הופכים גם ידידותיים יותר לסביבה, דבר שארגונים רבים ברחבי העולם דורשים כיום מספקי המוצרים שלהם.
מבחינת אבטחה, Segate מציעה דיסקים קשיחים מוצפנים לחלוטין, כאשר ההצפנה היא ברמת הדיסק הקשיח. הטכנולוגיה של Segate, הקרויה *,DriveTrust משולבת כבר במספר דגמים של החברה. שבבים מיוחדים שהורכבו בדיסק מצפינים את המידע כל הזמן, ומאפשרים רק לבעל הסיסמה לשלוף את הנתונים.
למעשה, היתרון הגדול של הטכנולוגיה הוא בכך, שאם המחשב נגנב, לגנבים אין שום אפשרות לשלוף את המידע ללא הסיסמה. מספרן ההולך וגדל של גניבות מחשבים ניידים גורם לארגונים לאמץ את שיטות ההגנה הללו, שחוסמות זליגת חומרים רגישים לידיים זדוניות.
הכונן הזעיר של Hitachi
תחום אחר שפיתחו היצרניות הוא הדיסקים החיצוניים, שכיום ניתן לקבל בשלל מארזים ונפחים. הדיסקים הללו זכו לפופולריות רבה בזכות ירידת מחיריהם וכן בזכות החיבורים המהירים שלהם, כמו SATA חיצוני או *.800 FireWire
במקרה הזה, כדאי להיזכר בחברת האחסון *,Iomega שזכתה בסוף שנות ה-90 לפופולריות עצומה עם כונני ה-ZIP וה-*,JAZZ שהציעו קלטות אחסון יעודיות. למרות ההצלחה אז, התחרות עם הדיסקים הקשיחים הרגילים הותירה את החברה מחוץ למשחק. כיום היא נהנית מנתח שוק מזערי בלבד, בעיקר במוצרי נישה שונים.
העתיד הרחוק
מעבר לתוספות המיוחדות לדיסקים הקשיחים, אפשר להתרשם כבר היום מן הדור הבא של אמצעי האחסון שלנו. בניגוד לתחומים אחרים, שבהם הטכנולוגיות הן עדיין רק "על הנייר*," כאן כבר מדובר במוצרים שניתנים לרכישה (אם כי בעלות גבוהה במיוחד, בינתיים*.(
אחד התחומים שזכה לצמיחה משמעותית בשנה האחרונה הוא תחום הדיסקים מבוססי הפלאש. יצרניות כמו סאנדיסק וסמסונג הציגו כבר דיסקים כאלה בנפחים של עד 64 גיגה בייט.
המחיר, שנע סביב 400-500 דולר ליחידה, עדיין לא הופך אותם לזמינים לכל כיס, אך ההערכה היא כי הוא יירד משמעותית בשנים הקרובות. הכוננים של סאנדיסק - המפותחים, אגב, בישראל - מציעים מהירות העברת מידע של עד פי 100 לעומת דיסקים קשיחים רגילים, וכן אמינות גבוהה בהרבה בשל העובדה שהם כוללים רק שבבי זיכרון ולא חלקים נעים, שעלולים להישחק או להינזק עם הזמן.
גם התמיכה המשופרת של מייקרוסופט בכוננים כאלו במערכת ההפעלה ויסטה תורמת לכך שחלק מהיצרניות, כמו למשל דל, כבר מציעות מחשבים ניידים שכוללים דיסק פלאש כתחליף מלא לדיסק הרגיל. בשלב הנוכחי עדיין מדובר באפשרות להחליף את הדיסק הקשיח המקורי בדיסק זיכרון, אך בהמשך, כאשר יתוכננו המחשבים הניידים מראש עם דיסק כזה, יהיה ניתן להקטין אותם משמעותית וגם לחסוך במאווררים לפיזור החום (שנוצר כיום מפעולת הדיסקים הקשיחים הרגילים*.(
טכנולוגיה מעניינת אחרת, שנמצאת בפיתוח מזה מספר שנים אך טרם המריאה, היא שיטת הזכרון ההולוגרפי. בשיטה הזאת מאוחסן המידע בצורה אופטית על גבי תקליטורי פלסטיק, בדומה לתקליטורי *.DVD טכניקות שונות
של כתיבה בשכבות שונות, עם קריאה באמצעות קרני לייזר מיוחד, מאפשרות לדחוס נפחי אחסון גדולים במיוחד על תקליטורים כאלו. הבעיה היא, שהטכנולוגיה אינה נחשבת עדיין אמינה מספיק לאחסון מידע. התקליטורים אמורים להיות תחליף לקלטות בתחום הגיבויים או לאחסון שאינו דורש גישה מהירה במיוחד, כמו עבודה שוטפת.
אחת החברות המובילות את התחום היא InPhase האמריקאית, שהשיקה לא מכבר את הקורא הראשון שלה. המכשיר, *,Tapestry כותב על תקליטורים בנפח של 300 גיגה בייט האחד, עם כוונה להגיע לנפח אחסון של *1.6 טרה בייט לתקליטור בתוך כשלוש שנים. המחיר לא זול: מחירו של הקורא 18 אלף דולר, ומחירה של מדיה אחת 180 דולר. החברה מבטיחה, כי המדיות יישמרו ל-50 שנה לפחות.
גם לחברה ישראלית מירושלים, *,Mempile יש בשורה בשוק האחסון על סמך המדיה האופטית. היא הצליחה לפתח תקליטור המסוגל לאחסן טרה-בייט *1,000) גיגה בייט) של מידע - נפח אחסון המספיק ל-300 אלף תמונות דיגיטליות, למשל. החברה מצפה בעתיד להגיע גם לנפח אחסון של 5 טרה בייט, או *5,000 גיגה בייט.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי EX-Pro
עוד אין לך 
