
נכתב במקור על ידי
KnockAr0und-Guy
הרב ישראל ליפשיץ נשא דרשה בשנת 1842 ואמר בה "ואף על פי שאסור לנו לשאול מה פנים ומה לאחור, כרפ"ג דחגיגה, היינו דווקא להסתכל יותר להלאה ממה שהורשו לנו חז"ל. אבל אנחנו נעלה ונציץ רק בחלונות שקופים ואטומים שפתחו לנו רבותינו כפי שנמסר לנו איש מפי איש, ונביא ראיות חזקות על דבריהם הקדושים אשר מימיהם אנו שותים, גם מדברי הטבעיים (חוקרי מדעי הטבע) להורות נתן, כי רוח אלוקים דיבר בם, וכי כל דבריהם אמת וצדק...
דאמרינן בבראשית רבה:
'ויהי ערב ויהי בוקר' אמר רבי אבוה: מכאן שהיה סדר זמנים מקודם לזה וכו', מלמד שהיה הקדוש בוך הוא בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן...וכדי למסור לנו הבטה והשקפה עגולית על כל העניין, גילה לנו רבנו בחיי [בחיי בן אשר, מקובל מהמאה ה-11 אשר אומרים כי גם הוא הגיע למסקנה שהיקום בן כמה מיארדי שנים] סוד נעלם בשם המקובלים בפרשת בהר, בפסוק 'ושבתה הארץ שבת לה' וגו' (כה, ח-י). דזה ירמוז על סוד נפלא, שיהיה העולם נבנה ונחרב ז' פעמים, כנגד ז' שמיטות שביובל, שהם יחד מ"ט אלפים שנה. וסוד ה' ליראיו, שנמסר להם שאנחנו כעת בהקפה הרביעית, שהוא לפי סדר ששת ימי בראשית הנ"ל כנגד יום רביעי שבו העמיד הקב"ה המאורות בעולם...ולפי עניות דעתי נראה שאותן הבני אדם בעולם הקדום שנקראים פראאדמיטען בלשון אשכנז, רוצה לאמר הבני אדם שהיו בעולם קודם בריאת אדם הראשון העכשווי הן הן התתקע"ד דורות שנזכרו בשבת (פח, ב) וחגיגה (סי"ג, רי"ד) שהיו נבראים קודם בריאת העולם העתיי'"