[פריקה]<{|](-___-)[|}>
בזמן האחרון אני מרגיש מין ריקנון עמוקה כזאת
כאילו אני בחיים לא יצליח להרגיש שוב מה זאת אהבה...
אני לא יודע אם זה מדיכאון או מתסכול,אולי משניהם
כולם מתייחסים אליי כמובן מאילו,כי תמיד אני עוזר ולא מתלונן
וכבר נמאס לי מזה,כל הזמן כולם רוצים עזרה,אבל אף פעם אף אחד לא באה לעזור לך,כולם חושבים שאני תמיד שמח וכיף לי,ואני ממש לא כזה,אין לי אפילו כתף לבכות עלייה,או מישהו לחבק מתי שאני עצוב ופגוע,זה ממש מתסכל אותי
ואף אחד לא יודע כמה זה פוגע שלא מתייחסים אליי,אני לא אוהב להגיד לאנשים בפנים דברים,כי אז אני מרגיש שפגעתי בהם,אז אני תמיד שומר דברים בבטן,אפילו ברגעים שאני מת לבכות,אני תמיד מנסה להראות שמח,כדי לא לגרום לאחרים להיום עצובים,כבר נמאס לי....
אני מרגיש כאילו לאף אחד לא אכפת ממני,כאילו אני סתם איזה אחד שעוזר לכולם מתי שהם צריכים,אפילו לכלב מתנהגים יותר אכפתי ממני....
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי U2tr3x
