[שיר]אין נושא
בית 1
מסתכל מסביב ורואה רק רובוטים ולא נשמות
כל אחד סופר את האבדות ולא ת'אהבות
מי אנחנו?שאלה שבחיים לא תהיה לה תשובה
נלחמים בעצמנו כנראה שנוצרנו ללא אהבה
אני משורר לא פולטיקאי,אומר ת'אמת בפרצוף
יותר חכם מכולם,צופה מלמעלה כמו ינשוף
הלב פועם ובמעגל החיים אני ממשיך לרוץ
אני מחכה, ללב פתוח, שלי כבר מזמן פרוץ
כמו גוזל אני מפחד כשאני פורש כנפיים
עוד צעיר ועתידי כבר נגזל,כי רק סבל בעיניים
בשביל ילד בן 17 עברתי יותר מדי בחיים
מרגיש לבד שכולם בשבילי הם רק זרים
אני רק שם עדיין לא מצאתי את זהותי
כל פעם נולד מחדש עד שאני יהיה אני
פזמון:
כשאני כותב כל מה שאני צריך זה לב
זיין על המוח עם הלב אני חושב
מלא ברגשות מבולבלים גם אוהב וגם שונא
כשמשהו רע קורה אני אומר שאני לא רואה
בית 2:
כשאני מפסיק לנשום בן אדם חדש נוצר
שעון החול מתחיל אז שעון חול אחר נגמר
כל מה שראפר צריך זה עיפרון ולב
המילים יוצאות לבד לא צריך ראש חושב
פותח ת'לב וכל מה שאני רואה זה רע
שואף לשלמות אף אחד לא זוכר ת'ממוצע
שערי גן עדן פתוחים אבל אני לא נכנס
חינכו אותי אף פעם לא להגיד:נמאס
רואה הכל אבל ת'עיניים מעדיף לסגור
זין על המדינה רק על המשפחה הולך לשמור
מגע המלאך הפך להיות סמל של מוות,דם
הכסף כבר יותר חשוב מחיי בני האדם
האדום מסמל את הדם וכל הדברים הנוראים
השחור מסמל את המוות אחרי מלא מאבקים
אני דו פרצופי -חצי ראפר חצי פילוסוף
ההתחלה עברה מזמן אבל איפה הסוף?
פזמון
כשאני כותב כל מה שאני צריך זה לב
זיין על המוח עם הלב אני חושב
מלא ברגשות מבולבלים גם אוהב וגם שונא
כשמשהו רע קורה אני אומר שאני לא רואה
מה אתם אומרים?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי MaDridMan
