תורת האבולוציה? אמת או שגויה

[bob habanay]

תורת האבולוציה
בביקורת המדע המדויק החדיש
ד"ר יצחק רפאל עציון


תוכן המאמר:
מבוא
השערת האבולוציה בעולם החי והדומם - והדת
סתירת ההוכחות לטובת האבולוציה, המובאות משטחי מדעים שונים
א) ההוכחות מהסיסטמתיקה והאנטומיה המשווה
ב) ההוכחות מהאמבריולוגיה
ג) ההוכחות מתחום הסירו-דיאגנוזה
ד) ההוכחות מהביוגיאוגרפיה
ה) ההוכחות מן הפליאונטולוגיה
תיאור תהליכי האבולוציה, הסברתם ע"י ההשערה הדרויניסטית והביקורת המדעית
על ההסברים האלה
הניאודרויניזם
הביקורת על הלמרקיזם
הניאולמרקיזם
הגורמים להפצת תורת האבולוציה
א) עם הארצות ביסודות המדע
ב) הגורם האנטי-דתי
ג) גורמים שונים אחרים

תקציר: המחבר מסביר את תורת האבולוציה של דרוין בעולם החי והדומם, ומוכיח בתחומי מדע שונים, כיצד המדע החדש סותר את השערות האבולוציה.

מילות מפתח: אבולוציה; מדע.
בייחוד יש להציג השערה, ותהיה מקסימה כאשר תהיה, כהשערה בלבד.
לראות בהשערה מציאות ריאלית ולהציגה כעובדה - זהו שריד הפטישזם
(האמונה בפסילים).
י. טננרי


מבוא

מוצא המינים, של צמחים ובעלי חיים, החיים עכשיו על כדור האדמה, מיצורים חיים פשוטים יותר, שחיו בעבר על הכדור הזה, מקובל עכשיו כעובדה על ידי רובם הגדול של הביולוגים, ואחריהם - ע"י רובם הגדול של המדענים האחרים; וכמו כן מקובל כעובדה כי מצבם הנוכחי של כל גופי השמים ושל כדור האדמה הוא תוצאה משורה ארוכה של שנויים, שנתהוו בחומר הקדום והראשוני אשר ממנו הם נוצרו. לתהליך ההיווצרות של כל מיני היצורים החיים, הקיימים עכשיו על כדור האדמה, מהיצורים החיים הפשוטים שהיו קיימים קודם, וכן גם לתהליך היווצרות המצב העכשווי של גופי השמים וכדור האדמה מהחומר הקדום הנ"ל, ניתן השם אבולוציה (התפתחות).

מטרת המחקר הנוכחי היא: לקבוע, מהו הבסיס לכך, שרוב המדענים משוכנע בשתי העובדות הנ"ל, ולבדוק, לאור המדע המדויק המודרני, באיזו מידה מוצדק הוא השכנוע הזה.

טרם נטפל בפרטי הבסיס הנ"ל, נעיר כאן את ההערה הכללית הבאה.

באמיתות עובדה - איזו שהיא - יכולים אנו להיות משוכנעים באחד מ- 3 האופנים הבאים:
א) כאשר אנו בעצמנו "תופסים" את העובדה הזאת בעזרת החושים שלנו.

ב) כאשר אנשים אחרים, המהימנים עלינו, תפסו את העובדה בעזרת חושיהם הם, והם מספרים לנו על כך.

ג) כאשר אנו מסיקים מסקנות על עובדה מסוימת על סמך העובדות, שנתגלו לנו באחד משני האופנים הראשונים. (רק דרך אחרונה זו אפשרית לגבי דברים פרה היסטוריים).

הניתוח ההגיוני-מדעי של תהליך הסקת מסקנות מראה, שכל מסקנה מסתמכת על הנחות מסוימות, הנראות, אמנם, בעינינו, מתוך הרגל מחשבתי, כמובנות מאליהן כאכסיומות, אבל אין בהן משום הכרח מחשבתי, ותורת האכסיומות גילתה, שקבלתן כאמת, כעובדות, היא השערה בלבד. בייחוד נתגלה הדבר הזה במדע המדויק ביותר, במתימטיקה: בה הופיעו 3 מדעים שונים של הנדסה (ההנדסה האויקלידית, ההנדסה הלא אויקלידית של לובטשבסקי, ההנדסה הלא אויקלידית של רימן) שכל אחד מהם הוא מדע מדויק בלי סתירות פנימיות בו, וכל אחד מהם מגיע למסקנות הסותרות את אלו של השנים האחרים.

כך, למשל, לפי ההנדסה האויקלידית סכום 3 הזויות במשולש שווה ל- 1800, בהנדסה של לובטשבסקי הסכום הזה הוא קטן מ- 1800 ובהנדסה של רימן הוא גדול מ- 1800. הסתירה בין המסקנות האלו נובעת מכך, שכל אחד מהמדעים הנ"ל קבל אכסיומה הסותרת את האכסיומות המתאימות שקבלו שני המדעים האחרים, אבל ההגיון איננו מצווה ואיננו אוסר את קבלת איזו אכסיומה שהיא מבין אלו השלש, וכל אחד מהמדעים האלה מביט על האכסיומה שהוא קבל לא כעל אמת, כעל עובדת המציאות, אלא אך ורק כעל השערה. ואם האכסיומה שקבל המדע (ושכל מדע מוכרח לקבל כדי להסיק מסקנות ממנה ומהעובדות שנקבעו ע"י 2 האופנים הראשונים) איננה עובדה, אלא השערה, הרי גם המסקנה הנובעת מהאכסיומה הזאת איננה עובדה, אלא השערה; ומכאן יוצא, כי כל המסקנות, שהמדע מסיק על מאורעות שקרו בעבר רחוק, (ובתוכן גם על האבולוציה בעולם החי ובעולם הדומם) שרוב המדענים רואים בהן עובדות, אינן אלא השערות בלבד, ולא עובדות ודאיות שנקבעו ע"י המדע.

בזהירות רבה יש להתייחס גם להשערת ההתפתחות בעולם החי. הדבר הבטוח והודאי במדע הביולוגיה - הוא חלוקת היצורים החיים למינים, לסוגים, למשפחות, למחלקות וכדומה, על סמך הדמיון ודרגותיו השונות ביצורים החיים, וכאשר אנו שואלים מהי סיבת הדמיון הזה, אפשר לתת את התשובות הבאות:

א) הדמיון ההדרגתי הזה הוא תוצאה מתכנית מיוחדת של הבורא, אשר יצר קבוצות מסוימות של היצורים החיים בצורות דומות לפי שיטה מסוימת.

ב) הדמיון הזה בא כתוצאה ממוצא משותף של היצורים החיים, שהתפתחו בהדרגה מיצורים החיים הקודמים, ע"י שנויים קלים בתחילה, שהצטברו במשך דורות רבים ויצרו את ההבדלים הכבירים בין ממלכה וממלכה, בין מערכה ומערכה, בין מחלקה ומחלקה, בין משפחה ומשפחה ובין מין ומין של היצורים החיים שאנו רואים עכשיו.

וכשם שקיים הבדל גדול בין "ודאות" הידיעות, שאליהן בא המדע הטהור אסטרונומיה, ובין ה"ודאות" של כל התיאוריות על "התפתחות" מערכת השמש וכדור האדמה, קיים גם הבדל גדול בין "ודאות" הידיעות, שנותן מיון היצורים החיים, ובין "ודאות" התמונה שנותנת השערת ההתפתחות בעולם החי מ"העבר" של עולם חי זה. גם עכשיו רואים אנו, שבני מין אחד נבדלים זה מזה בדברים קטנים, אבל אין ההבדלים האלה עוברים את גבולות המין (היינו, את התכונות המשותפות לכל היצורים החיים ממין אחד). אולם השערת ההתפתחות, הרואה בחרקים, למשל, צאצאי יצורים חיים שהיו דומים לתולעים או לסרטנים, הרי מדברת על דברים שקרו - אם קרו - בעבר כה רחוק, שאף אחד לא ראה, אף אחד אינו יכול לבדוק אם זה קרה באמת, ואין דברים כאלה קורים גם בהווה.


השערת האבולוציה בעולם החי והדומם - והדת

תורת האבולוציה בעולם החי והדומם נמצאת בסתירה לאשר מסופר על הבריאה בפרקים הראשונים של ספר בראשית, אם נבין את הפרקים האלה כפשוטם. הכופרים בתורה מן השמים רואים בסתירה זו הוכחה לכך שהתורה איננה מן השמים. אולם אם נראה בתורת האבולוציה לא עובדות שהוכחו ע"י המדע אלא השערות המבוססת בחלקן על הנחות יסוד (אכסיומות) שרירותיות - וכך מביט עליהם המדע המדויק המודרני. - הרי שאין וגם איננה יכולה להיות שום סתירה בין איזו שהיא השערה מדעית ובין איזה שהוא סיפור של התורה או של איזו שהיא דת אחרת.

כל מדע החוקר אילו שהן תופעות הטבע בהווה משתדל לגלות את כוחות הטבע הפועלים בהן ולהסבירן ע"י פעולת הכוחות האלה, ואם הוא מסיק מסקנות על התופעות שהיו בעבר, הוא יוצא מתוך ההנחה, שגם בעבר פעלו רק כוחות הטבע, הפועלים בו עכשיו והידועים לנו. והנה התורה - או דת אחרת - אומרת שבעבר, בבריאת העולם, פעל כוח ה', שהוא מחוץ לטבע ולמעלה מן הטבע, ולכן אין המסקנות הנובעות מההנחה שבעבר פעלו רק הכוחות הטבעיים, יכולות לסתור איזה שהוא סיפור על העבר, המביא בחשבון שבעבר פעל כוח למעלה מן הטבע - כשם שאין המסקנות בהנדסה האויקלידית יכולות לסתור את המסקנות בהנדסה הלא אויקלידית... המאמין בתורה ובאשר מסופר בה על הבריאה יכול אפוא להגיד: העולם נברא כפי שמסופר בתורה ע"י אלוקים שהוא למעלה מן הטבע, אבל לו היו בעבר פועלים בטבע רק הכוחות הטבעיים הפועלים בו עכשיו והידועים לנו, היה העולם החי מתפתח כפי שמתארת זאת השערת האבולוציה בעולם החי, והעולם הדומם - כפי שמתארת זאת השערת האבולוציה בעולם הדומם; אבל עצם הדבר שבעבר פעלו רק כוחות הפועלים עכשיו והידועים לנו -
איננו מסקנת המדע: זוהי רק הנחה, היינו השערה, שהמדע מקבל כדי להסיק ממנה את מסקנותיו על תהליך השנויים שהיו בעבר. וכשם שקבלת האכסיומה שהעולם נברא ע"י אלוקים יש מאין היא עניין שבאמונה, כך גם קבלת האכסיומה הנגדית שהעולם לא נברא ע"י כוח שהוא למעלה מן הטבע אלא תמיד פעלו בו כוחות הטבע הפועלים בו גם עכשיו, הוא עניין שבאמונה גרידא. ורק מי שאיננו יודע על המבנה האכסיומטי ההכרחי לכל מדע יכול לראות בהנחת יסוד זו או אחרת של המדע אחת מהמסקנות של המדע.

הדת היהודית - וגם כל דת אחרת - איננה מעונינת אפוא בסתירת ההשערה על האבולוציה בעולם החי והדומם. גילוי המבנה האכסיומטי של השערה זו והביקורת עליה יעשו בשורות הבאות אך ורק מנקודת הראות של המדע המדויק החדיש.


סתירת ההוכחות לטובת האבולוציה,
המובאות משטחי מדעים שונים

א) ההוכחות מהסיסטמתיקה והאנטומיה המשווה
על פי הדמיון והשוני שבין יצורים חיים שונים ניתן לחלק את כל היצורים החיים לממלכות, כל ממלכה למערכות, כל מערכה לסדרות, כל סידרה למשפחות, כל משפחה למינים. תורת האבולוציה סוברת, כי כל היצורים החיים מוצאם מיצורים חיים שווים והדמיון היסודי בין היצורים החיים השייכים לקבוצה אחת (ממלכה, מערכה, סידרה, משפחה ומין) הוא תוצאה מתורשת הדמיון הזה מאבות משותפים של כל קבוצה, בעוד שהשוני בין הקבוצות השונות הוא תוצאה מהשנויים שנוצרו אצל האבות של הקבוצה ונמסרו - בדרכים שעליהן ידובר להלן - לצאצאיהם של האבות האלה. בהסדר זה שנותנת תורת האבולוציה לדמיון - ולשנויים, בין הקבוצות הנ"ל רואים חסידי האבולוציה הוכחה למוצאן המשותף.

הוכחה נוספת לכך הם רואים באברים המנוונים, שאינם מביאים תועלת ביצורים הקיימים כיום, בעוד שבדורות הקודמים הם היו מפותחים יפה וגם יעילים (לדוגמה: התוספתן למעי העיוור). הם רואים אותם כתוצאה של תורשה, שהתנוונה אצל הדורות האחרונים בשל השנויים שנתהוו בחייהם.

נגד "ההוכחות" האלו ניתן להביא את הנימוקים הבאים:
1) בדרך כלל, אין ההסבר, שהשערה מדעית מסוימת מסוגלת לתת לתופעות - ואפילו להרבה תופעות - הנפגשות בטבע, יכול לשמש הוכחה, שההשערה הזאת היא נכונה. הדבר נכון אם קיימים שני תנאים:
א. אין אפשרות הסבר אחרת.
ב. ההסבר מסביר את כל התופעות הקשורות בדבר.
אף תנאי משני אלה איננו מתגשם ואיננו יכול להתגשם במדע. המלה "כל" כוללת את העבר והעתיד. ואם ביחס ל"כל" שבעבר זה יכול אולי להתגשם, הרי אין בטחון שהיא גם תסביר את כל התופעות בשטח זה, שתתגלינה בעתיד. ואם אפילו נניח, שהתיאוריה תסביר גם את "כל" התופעות העתידות להתגלות, אין בטחון מלא שהיא נכונה, כיון שאנו מקבלים, כדבר המובן מאליו, בלי הוכחה, שהמציאות בנויה לפי חוקי ההגיון האנושי, וכל אשר מתאים להגיון מתאים גם למציאות.

2) באשר לאברים המנוונים: אמנם לעת עתה אינה ידועה לנו תועלתם, אד ייתכן והיא תתברר. למשל: זמן רב סברו שאין חשיבות לבלוטת המגן, עד שגילו את תפקידיה.

3) אם ישנם לשני יצורים מוצא משותף, יש להם תכונות דומות, אבל העובדה שיש להם תכונות דומות, איננה יכולה עדיין להעיד על מוצאם המשותף. לדוגמא: מבדילים בין היונקים, היולדים וולדות חיים, שתי תת-מחלקות: מחוסרי שלייה ובעלי שלייה, ובכל מחלקה קיימות הסדרות: מכרסמים, אוכלי חרקים וטורפים. כל סידרה כזו בתת מחלקה אחת דומה בהרבה סימנים לסדרה מתאימה בתת המחלקה השניה, ואין להעלות על הדעת, כי הטורפים, למשל, בתת הסדרה מחוסרי שלייה הם ממוצא משותף עם הטורפים בתת הסדרה בעלי שלייה.
אי לכך קיימים דפוסים מסוימים אבל אין צורך שיהיו ממקור כשותף.


ב) ההוכחות מהאמבריולוגיה
בהתפתחות העובר במינים הקיימים עכשיו אפשר לראות שלבים, בהם קיים דמיון בין העובר ובין המבוגרים מאותם המינים, שבהם רואה השערת האבולוציה את "האבות" של המינים המודרניים, למשל, חד התאיות של הביצה שהופרתה וחד-התאיות של החד-תאיים המודרניים, שלב הגסטרולה (הדומה לנבוביים), סדקים בצוואר של עוברי הזוחלים, העופות והיונקים המזכירים את פתחי הזימים של הדגים, ועוד. על סמך העובדות האלו יצר היקל את ה"חוק הביוגיניטי" אשר לפיו יוצרת האונטוגינזה (התפתחות העובר של הפרט) חזרה מקוצרת של הפילוגינזה (התפתחות המין מאבותיו), וזה משמש הוכחה לאבולוציה.
לעומת זאת צריך לומר שחוק היקל אינו יותר מהשערה.


ג) ההוכחות מתחום הסירו-דיאגנוזה
בזמן האחרון רואים הוכחות למוצא המשותף או השונה של משפחת בעלי חיים בריאקציות מסוימות של נסיוב הדם של בעלי חיים מסוימים, בבואו במגע עם הדם של בעלי חיים אחרים.
גם כאן מדובר בדמיון ובדפוס מסוים, אך דבר זה אינו ראייה לאבולוציה.


ד) ההוכחות מהביוגיאוגרפיה
תפוצתם של היצורים השונים על פני כדור הארץ איננה נותנת ואיננה יכולה לתת שום הוכחה ישירה על מוצאם המשותף והתפתחותם של המינים הקיימים עכשיו על פני כדור הארץ. נתקלים אנו רק בתופעות מסוימות, שאפשר להסבירן ע"י השערת האבולוציה, אם נצרף אליה השערות גיאולוגיות מסוימות. אביא כאן אחת מהתופעות האלו.

ביבשת אוסטרליה ובאיים הקרובים אליה נמצאים מינים רבים של יונקים ירודים (כגון הברוזן, חיות בלי שלייה), שאינם מצויים ביבשות אחרות, ושמהם לפי השערת האבולוציה התפתחו היונקים העילאיים (בעלי שלייה), בעוד שביבשות אחרות מצאו גם את שרידי היונקים הירודים. השערת האבולוציה נותנת לתופעה זו את ההסבר הבא: בהתאם להשערה גיאולוגית מסוימת נותקה יבשת אוסטרליה מיבשת אסיה בזמן קדום, בו היו נפוצים היונקים הירודים על כל פני כדור הארץ. בשאר היבשות התפתחו מהם היונקים העילאיים והושמדו הירודים במלחמת הקיום אתם, ומפני שהיונקים העילאיים לא יכלו להגיע לאוסטרליה נשתמרו בה היונקים הירודים, שמהם לא התפתחו היונקים העילאיים, אבל באפשרות של הסבר (ובייחוד כאשר הוא מבוסס על השערה נוספת) אין משום הוכחה לנכונותה של השערת האבולוציה.
</B></B></B>

[bob habanay]

ה) ההוכחות מן הפליאונטולוגיה דוגמאות:
1) במקומות שונים בכדור הארץ נתגלו מאובנים שבהם אפשר לראות שרידי צמחים ובעלי חיים. חלק מהשרידים האלה אינם יכולים להיות שרידי צמחים ובעלי חיים ממינים החיים עכשיו על כדור הארץ. זה נותן יסוד למסקנה שהם שרידים מצמחים ובעלי חיים, ממינים, שחיו פעם על כדור הארץ ועכשיו נעלמו. והנה בסלעים ובשכבות האדמה, שהן קדומות יותר (לפי חישוביה של הגיאולוגיה), מופיעים שרידים מיצורים פשוטים יתר מאשר באבנים ושכבות האדמה מאוחרות יותר. זה נותן מקום למסקנה, שמיני הצמחים ובעלי החיים, המופיעים כמאוחרים יותר על פני האדמה התפתחו מהמינים שקדמו להם ושהיו פשוטים יותר.

2) במקומות שונים מצאו גם שרידים של יצורי בינים של מחלקות שונות. כך, למשל, מצאו שריד של בעל חיים, שגופו היה מכוסה בנוצות ושהיו לו כנפיים ומקור, כמו אצל העופות, אבל היו לו שיניים בלסתות וגם זנב ארוך כמו אצל הזוחלים. החוקרים ראו בו את אחד הצאצאים מהאב המשותף של הזוחלים והעופות וקראו לו ארכיאופטריקס - העוף הקדמון.

3) הסוס החי בזמננו הוא בהמה גדולה הולכת על גפיים המסתיימות באצבע אחת. נתגלו עצמות של סוסים קטנים יותר השונים במספר אצבעותיהם מאלה החיים בזמננו: בעלי 4 אצבעות, בעלי 3 אצבעות בכל רגל, ועוד. בשכבות מאוחרות יותר מופיעים כבר שרידי סוסים הדומים לאלה שבזמננו: בעלי אצבע אחת ושתים הצדדיות הן מנוונות. חסידי השערת האבולוציה מסיקים מעובדות אלו את המסקנה שסוסי זמננו התמתחו בהדרגה מה"סוסים" הקדומים הנ"ל.

4) נתגלו שרידי יצורי מעבר בין הקוף לאדם, וזה נחשב להוכחה מיוחדת למוצא המשותף של האדם והקוף.

נבדוק עכשיו את ההוכחות האלו.

1) המאובנים, הם בדרך כלל רק שרידים מחלקיהם המוצקים של היצורים, ובדרך כלל, מוצאים לא את כל חלקיהם המוצקים אלא רק חלק קטן מהם. רק לעתים נדירות נמצא יצור שלם. ברוב המקרים נעשה פה שחזור, ושחזור אינו יותר מהשערה.

2) את המוצא של הסוסים מסיקה תורת האבולוציה רק על סמך שנוי הדרגתי של תכונה אחת בלבד - מספר האצבעות. ובאיזו מידה בלתי מבוססת היא מסקנה כזו מראה פלישמן על-פי הדוגמה הבאה:
אצל האדם הגפים הן בעלות 5 אצבעות, אצל הכלב האגודל מפותח רק מעט, אצל החזיר חסר האגודל לגמרי, והאצבעות השניה והחמישית מפותחות מעט. הרגל של הגמל היא בעלת שתי אצבעות והרגל של הסוס היא בעלת אצבע אחת, ואם נסתפק רק בתכונה האחת הזאת בלבד, במספר האצבעות ההולך ופוחת, ונסיק על סמך העובדות הנ"ל מסקנות על המוצא של בעלי החיים הנ"ל אחד מהשני, עלינו לבא לידי המסקנה שמין הכלב התפתח ממין האדם, מין החזיר - ממין הכלב, מין הגמל - ממין החזיר, ומין הסוס - ממין הגמל. בין ה"סוסים" הקדומים ובין הסוסים של זמננו קיימים הבדלים גדולים לא במספר האצבעות בלבד, אלא גם בתכונות אחרות (מבנה השיניים, מבנה הגולגולת) כך שהפליאונטולוגים המודרניים מחלקים עכשיו את ה"סוסים המאובנים" ל- 3 משפחות, שרק אחת מהן דומה לסוסים בני זמננו, וגם ממנה עוד לא נקבע בביטחון מוצא הסוסים החיים עכשיו.

3) במחקר הפליאונטולוגי על מוצא האדם עומדת - ויכולה לעמוד - רק השאלה: מה הם היצורים שחלקי השלד אשר נשארו מהם (בעיקר נפח קופסת המוח, נוכחות או העדר סנטר, וכדומה) דומים יותר ויותר לחלקים מתאימים של שלד האדם? ועל סמך הדמיון הזה מסיקים את המסקנה, שהיצורים האלה הם "אבות" האדם.

לפי הנחה זו הרוח באדם היא תופעה מאוחרת. הנחה זו נתגלתה, כפי שמביא פורטמן בספרו "על מוצא האדם", כמחוסרת כל יסוד. הנפח של קופסת המוח לבדו אינו מעיד עדיין על "מבנה" המוח ועל סגולותיו הרוחניות של האדם. פלישמן מביא גם לדוגמה את נפח המוח של ארזם (Erasm) מרוטרדם, שהיה קטן מהממוצע של המוח אצל האדם האירופאי. ודווקא בזמן האחרון נתגלו הבדלים גדולים בין האדם והקוף, הבדלים המראים על תהום עמוקה ביניהם, שעליה אין לגשר ע"י הופעת סנטר ותכונות אחרות של השלד. אין אפוא להביט על "שלדי הביניים" בין הקוף ובין האדם כעל שרידי יצורים, שבהם התגשם בהדרגה המעבר מן הקוף אל האדם, מפני שאין לנו כל ידיעות על חיי הרוח של היצורים האלה (מלבד השערות על מכשירים שהם יצרו, מפני שמכשירים כאלה נמצאו בסביבת חלקי שלדיהם), ובלי חיי רוח מינימליים (שפה, דמיון וכדומה) אין עדיין ביצור חי שום סיסמי אדם. אין אפוא כל הוכחה לכך, שהאדם התפתח מחיות, ששלדיהן דומים במעט או בהרבה לשלדי האדם.

מלבד הנימוקים הפרטיים האלה נגד ההוכחות של מוצא הסוסים או האנשים ממינים אחרים, קיימים עוד נימוקים כלליים ועקרוניים השוללים מההוכחות הפליאונטולוגיה להשערת התפתחות המינים את כל כוח ההוכחה שבהן.

נבדוק קודם כל את העובדה שבשכבות קדומות יותר על פני כדור הארץ נמצאים שרידי יצורים חיים פשוטים יותר, ובשכבות מאוחרות יותר נמצאים שרידי יצורים מפותחים יותר, ואחר כך נבדוק את המסקנה שמסיקים חסידי תורת האבולוציה שהיצורים המפותחים יותר התפתחו מהיצורים הפשוטים יותר. לשם בדיקת העובדה הנ"ל נברר קודם, על סמך מה מיחסת הגיאולוגיה שכבה מסוימת לתקופה קדומה יותר מאשר שכבה אחרת, ודרך אגב נברר גם את הבסיס, עליו מסתמכת הגיאולוגיה בקביעת הזמן, שהיא מיחסת לתקופות שונות בהתפתחות כדור הארץ.

א) והנה ביסוד הגיאולוגיה מונחת בדרך כלל ההשערה של קנט-לפלס, אשר לפיה כדור הארץ, כאשר "נקרע" מהשמש, היה במצב של גזים לוהטים בחום גבוה.

ב) בקליפה המוצקה של כדור הארץ אפשר להבדיל 3 סוגים של סלעים:

1) "סלעי יסוד" הנמצאים בהרבה מקומות מתחת לסלעים אחרים - הם נקראים בשם סלעים מגמתיים, מפני שהם דומים למגמה (סלעים במצב נוזל) שעברו למצב מוצק ע"י התקררות.

2) "סלעי משקע", מפני שהם דומים לשכבות הנוצרות עכשיו ע"י משקעים בתחתית הימים, האגמים והנהרות.

3) סלעים משני הסוגים האלה השונים מהסוגים הנ"ל כך, שאפשר להסביר את השנוי הזה ע"י השפעת חום גבוה ולחץ גדול שפעלו עליהן.

אם נקבל את השערת קנט-לפלס על מצב הגז הלוהט שבו היה נמצא כדור הארץ ברגע התהוותו ונוסיף להשערה זו את ההשערה הבאה: במשך כל זמן "ההתפתחות" של כדור הארץ פעלו בו ועליו רק הכוחות הפועלים עכשיו בטבע והידועים לנו:

1) אפשר להביט על סלעי היסוד כעל תוצאה מהתקררות הגזים הלוהטים עד כדי הפיכת חלק מהם לנוזלים והפיכת הנוזלים למוצקים וסלעי היסוד.

2) אפשר להביט על סלעי משקע כעל תוצאה משקיעת חומרים מוצקים (וכבדים ממים), ובתוכם גם שלדי יצורים חיים על תחתית הימים, האגמים והנהרות.

3) אפשר להביט על הסלעים מהסוג השלישי כעל סלעים שנוצרו כמיני הסוגים הקודמים תחת השפעת חום גבוה ולחץ גבוה.

4) בהתאם לכל זה יש להביט על סלעי יסוד כעל הסלעים הקדומים ביותר, על סלעי המשקע - כעל סלעים כמאוחרים יותר, ועל הסלעים מהסוג השלישי כעל סלעים מאוחרים עוד יותר.

אנו רואים איפוא, כי במושג שכבה קדומה יותר (או סלעים קדומים יותר) אין משום קביעת עובדה שהשכבה הנ"ל היא באמת קדומה יותר. התואר "קדומה יותר" ניתן לשכבה מסוימת אך ורק על סמך השערות מסוימות. אבל השערות אינן יכולות לשמש יסוד להוכחה, כי הדבר המשוער מתאים למציאותן ולכן אין בעובדה, שבשכבות הנחשבות על פי השערות אלו לקדומות יותר, נפגשים שלדי יצורים חיים פשוטים יותר משום הוכחה שהיצורים החיים האלה הופיעו על פני כדור הארץ בזמן קדום יותר מאשר בעלי החיים המפותחים, ששרידיהם נמצאים בשכבות שהן, על פי ההשערות הנ"ל, מאוחרות יותר.

בגיאולוגיה מקובל עכשיו עיקרון נוסף לקביעת היחס בגיל השכבות על פני כדור הארץ - הקדומות והמאוחרות יותר - והעיקרון הזה הוא ההשערה על התפתחות המינים. על סמך ההשערה הזאת קובעת הגיאולוגיה את התקופות הבאות:
את התקופה האזואית, שבה אינם נפגשים עדיין שרידי יצורים חיים.
את התקופה הפאליאוזואית, שבה נפגשים שרידי בעלי חיים הפשוטים ביותר.
התקופה המיזוזואית, שבה מופיעים שרידי בעלי החיים המפותחים יותר,
והתקופה הקאינוזואית, שבה מופיעים שרידי בעלי החיים המודרנים. אבל הרי מובן מאליו, כי אין התואר "קדומה" הניתן לשכבה על פני כדור הארץ על סמך תורת האבולוציה יכול לשמש הוכחה לתורה זו עצמה - זה נקרא בתורת ההגיון בשם: circulus vitiosus.

אולם נניח, שיש למונחים "שכבה קדומה יותר" ו"תקופה קדומה יותר" משמעות מוחלטת, משמעות של עובדה, ובהתפתחות כדור הארץ שגם עליה נביט כעל עובדה מוחלטת, הופיעו קודם היצורים החיים הפשוטים יותר, ואחר כך היצורים החיים המפותחים יותר. האם הם יסוד מוצק למסקנה, שבעלי החיים המפותחים יותר התפתחו מבעלי החיים הפשוטים? היסוד ההגיוני היחידי למסקנה זו הוא הכלל: post hoc, ergo propter hoc, דהיינו, מה שמופיע אחרי דבר מה, הוא התוצאה מאשר הופיע לפניו, אבל בתורת ההגיון מקובל הכלל ההפוך: post hoc, non ergo propter noc, היינו, הסיבה שתופעה מסוימת מופיעה, אמנם, לפני התופעה הזאת, אבל אין העובדה, שתופעה אחת הופיעה לפני תופעה אחרת, נותנת יסוד למסקנה שהתופעה הראשונה היא הסיבה לזו שבאה אחריה. אפשר, אמנם, לשער זאת, אבל השערה איננה עדיין הוכחה!

והוא הדין ביחס ליצורי הביניים, שעליהם מביטים חסידי תורת האבולוציה כעל יצורי מעבר ממשפחה למשפחה או ממין למין. העובדה, שהיה קיים יצור, שהיו בו סימנים אחדים של העופות וסימנים אחדים של זוחלים, או יצור, שהיו בו סימנים אחדים של שלד הקוף וסימנים אחדים של שלד האדם, אין בה עדיין משום הוכחה, שהיה אב משותף לעופות ולזוחלים ואב משותף לקוף ולאדם. הרי יתכן שעל יד העופות והזוחלים הנבדלים זה מזה בכל הסימנים היוצרים את ההבדל ביניהם, היו קיימים יצורים, שהיו בהם סימנים אחדים גם מהעופות וגם מהזוחלים, ואותו הדבר יכול היה להיות ביחס לקוף ולאדם.

אין אפוא וגם איננה יכולה להיות בממצאי הפאליונטולוניה שום הוכחה לנכונותה של ההשערה על התפתחות המינים. למען הדיוק עלינו להעיר: בסתירת ההוכחה של משפט מסוים אין עדיין משום סתירת המשפט עצמו, ולכן בסתירת ההוכחות הפאליאנטולוגיות והאחרות לנכונותה של השערת האבולוציה לא סתרנו עדיין את ההשערה עצמה! השתדלנו רק להוכיח, שאין להשערה זו הזכות להיחשב כעובדה שהוכחה ע"י המדע.



תיאור תהליכי האבולוציה, הסברתם ע"י ההשערה
הדרוויניסטית והביקורת המדעית על ההסברים האלה

כידוע, מבוססים התיאור הזה וההסברים הנ"ל על 3 העובדות הבאות:

1. למרות הדמיון הרב בין הפרטים השונים השייכים למין אחד קיימים ביניהם תמיד הבדלים אינדיבידואליים. את ההבדלים האלה במסגרת המין קרא דרוין בשם וריאציות, והוא מבדיל 5 סוגים של וריאציות כאלו:
1) הבדלים קטנים מלידה.
2) הבדלים קטנים שנוצרו ע"י תנאי חיים שונים.
3) הבדלים שנוצרו ע"י שימוש רב או מועט בחלקים שונים של הגוף.
4) הבדלים שנוצרו בחלקים אחרים של הגוף תחת השפעת ההבדלים מ- 3 הסוגים הראשונים - וריאציות קורלטיביות.
5) הבדלים גדולים ופתאומיים - אם גם אינם חורגים ממסגרת המין - העוברים ע"י תורשה גם לצאצאים - עכשיו קוראים להם בשם מוטציות - ועליהן נדבר להלן. דרוין לא ייחס לסוג האחרון הזה חשיבות מיוחדת בהתפתחות המינים, והביא בחשבון רק את הוריאציות מהסוגים הראשונים.

2. האדם מנצל את הווריאציות הללו כדי ליצור בתוך מין אחד זנים חדשים, הרצויים לו. ואיך הוא עושה זאת? הוא בוחר בזכרים ונקבות ממין מסוים, הנבדלים, ולו גם במעט, בתכונה מסוימת הרצויה לו, נותן להם להזדווג רק ביניהם. ע"י הברירה המלאכותית הזאת (המלווה גם בברירה מלאכותית שלילית של הזכרים והנקבות שלהם חסרה התכונה הזאת ושלהם הוא איננו נותן להזדווג) עלה בידי האדם ליצור זנים שונים של צמחים וחיות.

3. מכל הוולדות הנולדים בטבע בזמן מסוים, זוכים רק מעטים להקים דור חדש, ורבים מתים או נשמדים לפני ההזדווגות. קיימת אפוא בטבע סלקציה של הזוכים לחיים והנידונים להשמדה.

דרוין משער, כי בסלקציה הזאת מצליחים אלה, שתכונותיהם האינדיבידואליות מסגלות אותם לנצח במלחמה בעד הקיום עם התנאים המסכנים את חייהם, והתכונות האלו נמסרות בתורשה לצאצאיהם וכך הלאה, עד שההבדלים ביניהם, אשר היו לכתחילה קטנים, נהפכים לגדולים, ונוצרים מינים חדשים, וכן הלאה. כל ההסבר הדרוויניסטי הזה של האופן בו מתפתחים מינים חדשים משוכללים יותר ממינים פשוטים מבוסס על הנחות רבות, שאינן מתאימות למציאות.

הנחה א. ההבדלים האינדיבידואליים הקטנים בין פרטים שונים של מין אחד - הוריאציות - עוברים בתורשה. הנחה זו אינה נכונה, בדרך כלל.

הנחה ב. להבדלים הנ"ל, המועילים או מזיקים במלחמת הקיום אחרי שהתפתחו במידה רבה, יש ערך סלקטיבי גם כאשר הם עדיין קטנים. זה אינו נכון ואינו הגיוני, ומעניינת היא התשובה שנתן על נימוק זה נגד השערת ההתפתחות הדרוויניסטית וויסמן: "אפילו אני, שהנני חסיד התיאוריה של הברירה הטבעית, יכול רק להגיד, שאין לנו כל הוכחה לכך, שלהבדלים ההתחלתיים של השנויים הגדולים - שנתהוו אחר כך במינים, יש ערך סלקטיבי, אבל אנו מוכרחים להניח זאת, מפני שאחרת נופלת כל התיאוריה של דרוין על הברירה הטבעית".

הנחה ג. הברירה החיובית והשלילית משנות את החומר התורשתי. דבר זה נוגד את כללי מנדל ויוהנסון.

הנחה ד. קיימת בטבע שמירה נגד הזדווגות בעלי תכונות רצויות עם בעלי תכונות בלתי רצויות. זה אינו יכול להיות קיים אלא בברירה המלאכותית.

הנחה ה. מלחמת הקיום היא הגורם לברירה. נכון הוא, כי קיימת מלחמת הקיום, כי ברוב המינים (לא בכולם!) קיים עודף רבייה, ורק מעטים מאלה המיועדים להולד ונולדים, מגיעים בעצמם לידי רבייה על כן קיימת ברירה טבעית, אבל היא לא על פי המטען התורשתי שבאלה המצליחים בברירה זאת, אלא לפי הסיטואציה אליה נקלעים הנבחרים. כך, למשל, נשמדות רבות מביצי הצפרדע או מפני שלא הופרו, או מפני שהופרו ומתו בשל חוסר חמצן ומפני שנתייבשו המים בהם הוטלו, וכדומה, והגורמים החיצוניים האלה "בוחרים" את הביצים לחיים או למות בלי כל קשר עם מטענן התורשתי.

הנחה ו. אם "השכלול" של בעלי החיים העילאים נוצר ע"י הניצחון במלחמת החיים, הרי אפשר להסיק את המסקנה שהיצורים העילאיים מצליחים במלחמה זו יותר מהיצורים החיים הנמוכים - ואין זה מתאים למציאות. גם גוף היצורים החיים הנמוכים ביותר - החד-תאיים - מותאם באופן "המשוכלל" ביותר לתנאי הסביבה בה הם חיים. והם אינם מופלים לרעה מיצורים החיים העילאיים ביותר, לא במספר המינים ולא במספר הפרטים שבכל מין. למשל, קיימים כ- 30,000 מינים שונים של החד-תאיים, בעוד שבשתי המחלקות העילאית ביתר של בעלי חוליות (העופות והיונקים) ביחד ישנם בסך הכל כ- 12,000 מינים, ומספר הפרטים שבכל מין מהחד-תאיים עולה לאין ערוך על מספר כל הפרטים בכל המינים ביחד של בעלי החוליות בשתי המחלקות העילאיות הנ"ל. ומנקודת הראות של ההצלחה בהגנה על חיי הפרט, ובייחוד על קיום המין, אי אפשר לראות באמיבה, למשל, יצור "נמוך" יותר מאשר האדם.

הנחה ז. לכל ההבדלים הגורמים להצלחה במלחמת הקיום, יש תועלת במלחמה זו. למעשה קיימים הבדלים רבים בין מינים שונים, שאין מהם שום תועלת במלחמת הקיום (למשל, ההבדלים בשפת העלים ובצורתם, ההבדלים במספר האבקנים וכדומה) - ואותם אין להסביר ע"י הסלקציה הטבעית במלחמת הקיום. וישנן גם תכונות ביצורים החיים העילאיים המסכנות אותם יותר לעומת היצורים הנמוכים שמהם הם "התפתחו", למשל, לידת וולדות חיים אצל היונקים העילאיים לעומת התרבות ע"י ביצים ביונקים הירודים כמו הברוזון וקיפוד המים. - הרי הטלת ביצים איננה גורמת לאם שום פצע ואיננה מסוכנת בשבילה, בעוד שלידת ילדים חיים מעמידה בסכנה את האם דווקא אצל היונק העילאי ביותר - אצל האדם!

הניאודרויניזם
שני הנימוקים הראשונים שהובאו לעיל נגד הסבר תהליכי האבולוציה ע"י הדרוויניזם הקלאסי (העדר התורשה של הוריאציות הקטנות והעדר ערכן הסלקטיבי בשלבים הראשונים של היווצרן) הביאו את המדענים לידי המסקנה כי ההסבר שניתן ע"י הדרוויניזם על תפקידן בהתפתחות המינים איננו עומד בפני הביקורת המדעית. אולם באוכלוסייה של המין מופיעות לפעמים וריאציות שהן תורשתיות (מוטציות) וחסידי תורת האבולוציה (הראשון ביניהם היה החוקר ההולנדי דה פריז) הניחו את המוטציות כיסוד לתהליכי הברירה הטבעית המביאה להתפתחות המינים, כי אעפ"י שבדרך כלל המוטציות הן אינדיפרנטיות במלחמת הקיום תורמות גם לפעמים להפסד במלחמה זו, אבל לפעמים הן מביאות גם תועלת במלחמה הזאת והן יכולות לשמש יסוד לברירה הטבעית ולאבולוציה, זוהי השקפת הניאודרויניזם. נגדו מובאים הנימוקים הבאים:

א) למוטציות הקטנות אין ערך סלקטיבי, ולבעלי הדעה על המוטציות הגדולות כעל יסוד לאבולוציה, אין לדבר במקרה זה על אבולוציה אלא על רבולוציה, היינו, על מהפכה, כעין בריאה חדשה.

ב) המוטציות הן בדרך כלל מוגבלות אם לא במסגרת המין הרי במסגרת הסוג והמשפחה - ולכן הן אינן יכולות להיות סיבה כללית להתפתחות משפחות חדשות. שום מוטציה, למשל, עוד לא יצרה עוף מזוחל.

הביקורת על הלמרקיזם
למרק קבע 3 כללים שיוכלו להסביר את מוצא המינים, והם:

א. התכנית שקבע הבורא לכל סוג של בעלי חיים - והוא נתן לכל סוג גם את הסגולה לשאוף לארגון משוכלל יותר.

ב. שנוי האברים השונים תחת השפעת השימוש המוגבר בהם או אי השימוש בהם.

ג. השפעת התנאים החיצוניים של חיי היצורים החיים: תנאים הגורמים לשימוש מוגבר או להעדר שימוש באבריהם השונים.

הלמרקיזם בצורתו המקובלת עכשיו בביולוגיה מתעלם לגמרי מייצורם הראשון, ורואה בגורם השני את הסיבה העיקרית להתפתחות המינים. את הגורם הזה אפשר לכנות בשם ההסתגלות הפונקציונלית לתנאי הסביבה אליה נקלע ובה נמצא היצור החי.

תיאוריה זו אינה עומדת במבחן לאור הנתונים הבאים:

א. חיזוק האברים והגדלתם יוכל להתרחש רק אחרי שנוצרו. את עצם הופעת האיברים אין הוא יכול לפרש.

ב. תכונות רבות מביאות לבעלי החיים תועלת עקב מציאותן באופן פסיבי (צבע הגנה) ולא באופן אקטיבי אי לכך אין התופעה מתפתחת.

ג. ההסתגלות הפונקציונלית, לפחות בדרך כלל, אינה עוברת בתורשה.

הניאולמרקיזם
מדענים רבים נסו להמשיך את הקו של למרק וטענו שבחומר החי גלום כוח להתפתחות תכונות שאליהן הוא מסתגל והן עוברות בתורשה. לטענה זו - הן אם נייחס את יצירת השאיפה הזאת, של החומר החי להתפתח בכוון מסוים, לקב"ה (כפי שעשה זאת למרק), והן אם נראה בשאיפה זו תוצאה מארגון מיוחד של החומר החי - אין בהשערת קיומו של "הכוח" המיוחד הזה משום הסבר מדעי לפעולה שהוא גורם.

אם נסכם את כל הנימוקים, המדברים נגד ההסברים של תהליכי האבולוציה נוכל להגיד, כי ההשערה הזאת עשויה להסביר הרבה תופעות בעולם החי, פרט לשתים:

1) אין בכוחה להסביר את עצמה - את דרך ההתפתחות של יצורים "עילאיים" מיצורים נמוכים, כי ההסבר שהיא נתנה לכך פשט את הרגל.

2) אין בכוחה להסביר את ההבדלים הגדולים הקיימים בין מינים שונים, משפחות שונות ומערכות שונות, ושאין להבדלים האלה שום ערך סלקטיבי וכתוצאה מהעובדה השניה רגילים חסידי האבולוציה לטשטש את ההבדלים האלה ולהתעלם מהם. כדוגמה לכך יכולים לשמש ההבדלים בין האדם ובין הקופים, שהעיקריים הם לדברי פרופ' פורטמן (בספרו "הביולוגיה ותמונת האדם") השפה (אין גשר בין קולות החיות לדבור האדם), אורך החיים (והתלות שלו בפעילות הרוחנית), אכזריות האדם כפי שהיא נתגלתה אצל הנאצים (גדולה ללא יחס לזו של החיות) ועוד.

בסיכום הכללי נאמר: כשם שאין בסתירת ההוכחות להשערת האבולוציה משום סתירת ההשערה עצמה כך אין גם משום סתירת ההשערה עצמה בסתירת ההסברים לדרכי האבולוציה הניתנים ע"י הדרוויניזם והלמרקיזם. סתירת ההוכחות וההסברים הנ"ל שוללת מהשערת האבולוציה רק את הודאות ה"מדעית" אשר רוב המדענים והקהל הרחב רואים בה - ומגלה, כי חסידיה דבקים בה לא מתוך נימוקים מדעיים והגיוניים (שאינם) אלא רק מתוך אמונה עיוורת בה. אמנם, אם נוותר על השערת האבולוציה, היינו, אם נגיד - בענווה ובכנות -
שאין המדע יודע ואיננו יכול לדעת, אם המינים השונים הקיימים עכשיו על כדור הארץ היו קיימים מאז שהופיעו עליו בפעם הראשונה, ואין המדע יודע - ואיננו יכול לדעת - איך הופיעו על כדור הארץ היצורים החיים - יחסר לנו ההסבר של תופעות רבות, אשר השערת האבולוציה מתימרת - ולשווא - להסבירן. אבל יש להביא בחשבון, שאם נקבל את השערת האבולוציה הרי גם כן יחסר לנו ההסבר המדעי לתופעות רבות כגון לדרכי האבולוציה ולהבדלים הרבים בין המינים שאין להם כל ערך במלחמת הקיום. ובמשמעות זו אין אפוא כל "עדיפות מדעית" לא לאמונה בהשערת האבולוציה ולא בכפירה בה.

*


הגורמים להפצת תורת האבולוציה
תורת האבולוציה מקובלת עכשיו בקהל הרחב ואצל רוב המדענים כעובדה, שהוכחה ע"י המדע. ראינו שאין הצדקה מדעית לכך. אבל קיימים גורמים מסוימים, המסייעים לקבלתה ולהפצתה. מהגורמים האלה נזכרים בספר:

א) עם הארצות ביסודות המדע
(הנפגשת גם אצל מדענים גדולים מאד במקצוע המיוחד שלהם) הרואה בהנחה המונחת ביסוד כל מחקר מדעי, כי בתופעה הנחקרת פעלו רק כוחות הטבע הידועים לנו ולא פעל שוב כוח שהוא למעלת מן הטבע - את מסקנת המדע.

ב) הגורם האנטי-דתי
במאות האחרונות נוצר הלך רוח אנטי-דתי באינטלגנציה הנוצרית ובאינטלגנציה היהודית החילונית והלך רוח זה נחשב גם כאחד מ"סימני האינטלגנטיות", ומכיוון שראו בתורת האבולוציה סתירה לדת, קבלו את ה"תורה" הזאת בזרועות פתוחות, לעיל, במבוא, ראינו, שאין - וגם איננה יכולה להיות - שום סתירה בין תורת האבולוציה (ובין תיאוריה מדעית אחרת איזו שהיא) ובין הדת - איזו שהיא.

ג) גורמים שונים אחרים
מכיוון שהאנטי-דתיות נהפכה לחלק עיקרי מן ה"אני מאמין" של תנועות ומפלגות פוליטיות שונות ואפילו מנוגדות זו לזו (הליברליזם הבורגני, הקומוניזם והנאציזם), הרי נוספו גם גורמים פוליטיים לשלטונה של תורת האבולוציה בחברה המודרנית. וכל אחד מהגורמים האלה מעונין בתורה זו באופן מיוחד, כי הוא מוצא סיוע לאידיאולוגיה המיוחדת שלו. הליברלים הבורגניים רואים בהתחרות החופשית בין היצרנים גורם לקדמה, ותורת האבולוציה נותנת להשקפה זו בסיס "מדעי", כביכול, ע"י קביעת "העובדה" כי הקדמה בעולם החי נוצרה כתוצאה מניצחון בעלי חיים העילאיים במלחמת הקיום. מצד שני מביט הקומוניזם האתיאסתי (אין כאן בעצם שום הכרח בצירוף שם התואר הזה ושם העצם) על המלחמה למען הקומוניזם כעל מלחמת הקיום על מעמד הפועלים, ועל הניצחון במלחמה זו כעל הניצחון של הצדק והקידמה, ולכן קוסם גם לו הרעיון של המלחמה בעד הקיום בעולם החי כמלחמה בעד הקידמה, ומצד שלישי מצאה השקפת הדרוויניזם על קדושתה של מלחמת הקיום, המשמידה את הבלתי מסוגלים לנצח בה ומביאה ע"י כך לקידמה, הד בלב הלאומנים הקיצוניים, חסידי תורת הגזע, הרואים בהשמדת העמים "הנמוכים" בעיניהם אמצעי יעיל והכרחי לקידמת האנושות.

פרופ' פורטמן מוקיע את "הביולוגיה הפוליטית"; והוא מעיר: המושג "התפתחות" לקוח מהשנויים של העובר מרגע היווצרו עד הגיעו לבגרות ומהשנויים של עם, מרגע היווצרו עד הזמן האחרון. בשני המקרים האלה רואים אנו את האובייקט המתפתח, את העובר והעם. אבל כאשר אנו מדברים על התפתחות המין מיצורים שלא היו שייכים לה הרי אין כאן התפתחות, אלא יצירה חדשה, כי חסר כאן האובייקט, הנושא של "ההתפתחות". בהרחבת המושג של "ההתפתחות" על המין, "המתפתח" כביכול, מאשר היה קיים לפני שהוא נוצר, יוצאים אנו משטח הביולוגיה ומשטח ההגיון.

[rofl]

חוץ מזה שלא כתוב כלום במאמר
גגלתי את השם של הכותב, והוא רב.

[boy with no arms]

ברפרוף אני כבר יכול לראות טעויות.

הברירה הטבעית כן מתייחסת לתנאים הסביבתיים ובגלל זה יש כמה הנחות שגויות.
האבולוציה כן סותרת את הדת.

[Li0rz]

נאמר כאן על הלמרקיזם ואם הבנתי טוב המושג מדבר בכללי על הורשת התכונות..
הטענה כאילו תומכת בזה שהיצור לא יכול לפתח תכונות חדשות..ושהוא שרד רק בגלל שהתכונה איתה נולד התאימה לאיזור בו נולד?!

ובכן..יכול להיות שלא הבנתי נכון..השעה גם מאוחרת..

אבל יש לי טיעון נגדי..אני תמיד אוהב להשתמש בבעלי חיים שעברו סוג של התפתחות כל כך ברורה לעין
שרק בן אדם מאמין מסוגל להתווכח עם זה..
גם אם זה לא קשור ללמרקיזם..
תענו לי איך יצורים כמו דגים..חרקים..פרוקי רגליים ועוד..

אשר חיים באפילה מוחלטת..איבדו עם הזמן את היכולת לראות..למרות שיש להם עיניים
וחלקם אפילו התפתחו ליצורים ללא עיניים כלל..
ההתנוונות של הראיה וחידוד החושים יצרו את מצבם האבולוציוני כיום...
היצור לא מסוגל לחיות אפילו דקות ספורות במצב של חשיפה לשמש..
מה גם..היצורים נולדים לבנים לגמרי..ממש חיוורים..מה שמראה שגם הפיגמנטציה
עברה שינוי אבולוציוני..
ניתן למצוא את היצורים האלה בפינות של מערות חשוכות
הרבה מינים של יצורים כאלה נמצאו במקרה בחפירות..מאובנים חיים מלפני מיליוני שנים
שנכלאו והתרבות בסביבה בהם נכלאו עם הזמן

עכשיו אני רוצה לראות את הבן אדם הראשון שיקפוץ ויגיד שככה היצור נוצר ע"י אלוהים..

תתאימו את מה שכתבתי להגדרה של הברירה הטבעית..מתוך וויקיפדיה

לפי התאוריה, שהתבססה מאז במחקרים רבים, הפרטים המותאמים באופן הטוב יותר לסביבתם בכל אוכלוסייה של מין כלשהו הם אלה ששורדים ומתרבים יותר וכך גם מעבירים את הגנים שלהם הלאה ליותר צאצאים ומעלים את תדירויות תכונותיהם, שמשפרים את כושר ההישרדות והרבייה, בדורות הבאים. לכן בכל דור נצפה לראות באוכלוסייה התאמה גדולה יותר לסביבה הנוכחית.
(יצור עיוור במקום חשוך)

[<אור>]

אבולוציה זה סתם חרטה כל המדענים האלה פשוט לא מאמינים הכלום אז הם אומרים שבאנו מהקוף בגלל שאנחנו דומים לו בתכונות זה סתם חרטה

[NoiTuloVe]

אבולוציה זה סתם חרטה כל המדענים האלה פשוט לא מאמינים הכלום אז הם אומרים שבאנו מהקוף בגלל שאנחנו דומים לו בתכונות זה סתם חרטה

ועל פי מה אתה מבסס את זה? על פי המאמר הזה? שכתב אותו אדם דתי? שכתב שם הרבה שטויות ולא הוכיח כלום?

[bob habanay]

אז?..הוא דתי והוא הרבה יותר חכם ממך שתדע..אתה רוצה לקרוא מאמר ארוך כזה באנגלית? שזה יכול לעשות כאב ראש? כי יש כמה מאמרים ארוכים באנגלית שזה פשוט יותר קשה להבין ואולי לשמחתך הם לא דתיים

[NoiTuloVe]

אז?..הוא דתי והוא הרבה יותר חכם ממך שתדע..אתה רוצה לקרוא מאמר ארוך כזה באנגלית? שזה יכול לעשות כאב ראש? כי יש כמה מאמרים ארוכים באנגלית שזה פשוט יותר קשה להבין ואולי לשמחתך הם לא דתיים

כל מאמר שתביא שלא רשומות בו שטויות.

[bob habanay]

כל מאמר שתביא שלא רשומות בו שטויות.

אם קשה לך להבין את הנאמר אז מה אני יגיד לך...

[NoiTuloVe]

אם קשה לך להבין את הנאמר אז מה אני יגיד לך...

אה?

[Li0rz]

בוב הבנאי..כל מה שעשית זה להביא לכאן פיסקאות שבסוף הבן אדם אומר שאין הוכחה או ביסוס לתאוריה כזאת וכזאת..

במקום לעשות דבר כזה..שיתן הוכחה נגדית שתשלול את האבולוציה..

ותן מאמרים באנגלית בכיף..

[Li0rz]

דרך אגב לא קראתם את מה שכתבתי..
התעלמתם מזה..מה אני אמור לחשוב?
אם אין לכם שום טיעון נגדי נגד מה שכתבתי
סימן שאתם מסכימים עם זה..

[boy with no arms]

ועל פי מה אתה מבסס את זה? על פי המאמר הזה? שכתב אותו אדם דתי? שכתב שם הרבה שטויות ולא הוכיח כלום?

אני לא חושב שהוא בכלל קרא 10% מהמאמר כי גם אם כתוב שם שטויות לפחות הוא היה יודע מזה אבולוציה ולא חושב ש"המדענים החליטו שאנחנו דומים לקוף"