הקורבנות של ההורים...הילדים
בתקופה האחרונה הינו עדים לקורבנות של ההורים שהם הילדים.
זה התחיל ברוז הקטנה שמדינה שלמה דאגה לשלומה, הראש שלנו התחיל לעבוד במחשבה שאיפה יכולה להיות רוז, אני אישית נזכרתי בסיפורה של מדלן (נחטפה בפורטוגל מבית הנופש של הוריה, במהלך חופשה משפחתית).
בעולם סיקרו את הסיפור לאן נעלמה הילדה הקטנה, החשד נפל במהלך הזמן על ההורים.
עד היום היא נעדרת היא נעדרת היא נחטפה בחודש מאי 2007.
לבסוף הבנתי שהסיפור הוא שונה, גורלה של רוז שונה מגורלה של מדלן, החיוך שלה, החיוך העצוב בפנים שלה עושים משהו לכל אחד מאיתנו, איך אנשים יכולים להתנהג ככה לילד, מה הוא כבר יכול לעשות שצריך לרצוח אותו בדם קר.
עם סיפורה של רוז, סבא שאשם ברצח נזכרתי ברצח אחר, הודיה קדם הילדה שנרצחה ע"י אביה, אותו אב שבכה למצלמה שביתו נעלמה, כל מי שראה אותו בוכה בכה ביחד איתו, אפחד לא האמין שאב מסוגל להרוג את ילדו בצורה כל כך אכזרית.
לאחר זמן מה גילו המשטרה ולא האמינו האב קבר את ביתו.
אחרי סיפורה של רוז חשבנו שראינו הכל, אבל אז מגיע סיפור הבא, אם הטביעה את בנה בחוף בבת ים, ישר שאלתי את עצמי לאן הגענו, עד איפה?!
הילד היה רק בן 4, הפשע היחיד שהוא עשה זה לחיות, ואז התפרסמה הידיעה שהאמא סובלת מבעיות נפשיות, אז אני שואל איפה המדינה בכל הסיפור הזה, אך משאירים ילד עם הורה כזה.
אחרי שכולם מזועזעים מהסיפורים האלה הגיע עוד מקרה כזה, הפעם אם מטביעה את בנה בגיגית.
אני אישית חסר מילים מכל אחד מהמקרים האלה, לאיפה הגענו הילדים קטנים משמשים בתור קורבנות להורים שרבים בניהם ורוצים לפגוע אחד בשני, אמהות שיש להם בעיות נפשיות.
דבר אחר אני רוצה לאומר, יהי זכרם ברוך של כל אחד מהילדים המוזכרים בנושא זה.
אני מצפה ממכם לכבד את הנושא.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי SinteL
