יש לי דעות מעורבות.
צד אחד, ברור שאני רוצה שהחיילים יצאו, מספיק הרוגים בשבילי ופצועים בשבילי.
צד שני, מרגיש שהחיילים יוצאים משם בתחושה של חצי ניצחון. מצד אחד פתחנו אותם, מצד שני היכולת שלהם לירות טילים לא ירדה יותר מדי, אפילו אמרו שהנזק שעשינו להם מהבחינה הזאת הוא 3 או 4 מתוך 10. זה קצת מאוד.
לעומת זאת פגענו בשלטון שלהם בצורה כואבת.
לא החזרנו את שליט (מה שהיה צפוי), וכנראה שההסכם לתהדייה יהיה לטווח של שנה עד שנתיים גג, מה שאומר שעוד שנתיים תהיה עוד מלחמה.
צד אחרון וחביב אומר לי שלא קל יהיה לחזור לשגרה, כשאתה בטוח שהם ידרשו את דמך על המבצע הזה. בלי שהורדת להם סטירה שהם לא יוכלו לחזור ממנה, הם יקומו וירו שוב.
הם הטינופת שבטינופת, לא מעניין אותם אף אחד, הם אפילו עושים את זה ביודעין שלא יצא להם כלום מזה חוץ מעוד מוות אצלם.
מה הם חושבים שהם ישיגו מדינה?
ברור להם שלא, בולבול בתחת זה המקסימום שלהם.
בקיצור אין בהם אמונה, אנחנו יכולים להוציא את כל הצבא, להתחיל להכניס ציוד הומנטירי והם פתאום ישימו לנו טיל באמצע העיר.
להכנס שוב, לעשות שוב מצור...
בפעם הבאה הם כבר יבינו את השיטה שלנו ויפעלו נגדה בצורה יעילה יותר, הם יהיו מוכנים יותר והם יגבו יותר קרבנות שלנו.
לדעתי, צריך לגמור אותם בלי להתחשב באזרחים.
אזרחים שנשארים שם אחרי כל האזהרות של חיל האוויר, אשמים באותה מידה.





ציטוט ההודעה












