שלום אני בת 16 בכיתה י ולפני בערך כ שלושה חודשים הייתי בבית הספר בהפסקה ואז היכרתי בחור מכיתה יג.
כשהכרנו לא דיברנו אפיול 10 דקות אלא הוא רק שאל אותי משהו וזהו עניתי לו וזהו.
יום אח''כ ניפגשנו שוב והוא אמר לי שלום אך לא חיכה שאני יגיד לו גם שלום והלך. מיום ליום הרגשתי שאני יותר ויותר מיתאהבת בו,ובהפסקות (כל אבל כל הפסקה כל יום) היייתי יורדת החוצה ויושבת בסביבתו אבל לא איתו והייתי עושה את עצמי שאני לא רואה אותו אלא סתם יושבת שם. לא הייתי קרובה אליו. וככה זה נמשך עד היום.
והיו ימים שדיברנו אבל סתם שאלה ותשובה. ופגשתי אותו במקום כלשהו מוץ לביה''ס אבל הוא לא ראה אותי אבל כשיום אחרי זה אמרתי לו שראיתי אותו לא הייתה לו תגובה. אולי כי הוא היה בסביבת כל החברים שלו.
והיו ימים שהוא חייך לי מפעם לפעם ואני החזרתי לו חיוך-אבל הבעיה היא שאני כזאת שמיתאהבת בכולם מהר-וגם בו הספקתי להיתאהב אבל כניראה שהוא הרגיש שאני מרגישה אליו משהו והתחיל להיתעלם ממני. פשוט לגמרי להיתעלם. הוא עשה את עצמו כאילו שאני לא קיימת בכלל -אולי ביגלל שכל הפסקה ישבתי בסביבתו ועשיתי את עצמי שאני לא רואה אותו אבל הוא כנראה הבין שאני כן מיסתכלת אליו.
אני לא מורידה את המבט שלי ממנו.
ועכשיו כשעברו כבר שלושה חודשים מיום ליום המצב איתו מחמיר-כי פעם הוא היה אומר לי שלום פעם ב... אבל מרגע לרגע הוא פשוט מתעלם ממני ועושה תצמו כאילו שהוא שהוא לא רואה אותי.
עכשיו המצב הגיע לכזה שאני לא יכולה להיתנתק ממנו ועדיין כל הפסקה אני הוכלת ליהיות בסביבתו ושילשום הלכתי מולו (הוא ישב והיה עם עוד חבר אחד שלו) ועשיתי לו עיניים מיסתוריות כאלה וגם לחבר שלו-אבל לא חייכתי ולא כלום זה היה מין מבט של כעס-כאילו הראיתי לו בעיניים שאני כועסת אליו.
ואתמול גם יצא ככה שאנחנו ניפגשנו פנים מול פנים והוא עבר מולי כאילו לא מכיר אותי ואפילו לא היסתכל למרות שאני בטוחה שהוא ראה אותי.
הוא בטוח מבין כבר שאני דלוקה אליו וזה נותן לו ביטחון עצמי והוא פשוט נראה לי התחיל לישנוא אותי.
מה לדעתכם אני צריכה לעשת???
אני ככ''כ אוהבת אותו-ולמרות שאני בטוחה שהוא קלט שאני דלוקה אליו-אני חושבת שהוא התחיל לשנוא אותי.
מה לעשות???



ציטוט ההודעה



