ואו,לא יודע מאיפה להתחיל.זה סיפור ארוך שהכרתי ילדה מדהימה והיתאהבתי בה,עד מעל הראש.כמו מטורף וזה היתגלגל היא הבינה שאני אוהב אותה אבל אני לא אמרתי לה שאני אוהב אותה.כאילו בפנים עשיתי איתה כל טעות אפשרית שאפשר לעשות במערכת יחסים אבל לא הינו חברים סתם כל הזמן ביחד,כאילו כמו חברים רק בלי הקטע של הנשיקות.ואני יודע שאני אומר זה לא היה בקטע של ידידים טובים כי היא יודעת שאני אוהב אותה.ידידה שלי אמרה לי שמע עם יש בחור שאוהב אותי אני אתרחק ממנו כי אני לא רוצה אותו אבל הילדה שאני אוהב פשוט הינו כל כך הרבה ביחד יצאנו ישנו ביחד הכל.חברה הכי טובה שלה אמרה לי אני יודעת שאתה אוהב אותה לך תגיד לה זה סיכוי של 50 50 או כן או לא.בקיצר בפסח אחרי ההגדה וזה יצאנו אני וחבר והיא וחברה ישבנו וזה אני הייתי ממש מסטול.איך שהוא נוצרה מריבה,מהסטלה המפגרת שלי.התחלתי לדבר לא יפה לקלל בצורה נוראית דברים שפגעו בה.הקיצר הרגיעו אותנו אז לקחתי אותה לשיחה והיא בכתה,ניסתי להרגיע אותה ולא כל כך הצלחתי הקיצר הלכנו לישון אצל חבר אני והיא באותה מיטה.אז היא באה אלי ביציאה אתה נהנה לישון עם שרמוטה כאילו ככה קראתי לה.אני ממש הצתערתי על זה גם בפניה אבל מה עוזרת סליחה .הקיצר יום אחרי החזרתי אותם הביתה תבנות,החברה הלכה ונישארתי עם זאותי שאני אוהב.הקיצר התחלתי לדבר איתה וזה אמרתי לה שמעי עדיף שניתרחק אני פוגע בך,אני נפגע ממך וקשה לי עם זה.היא אמרה לי זאת לא הדרך ושאני פחדן שאני לא נראה ילד פחדן אבל היא אמרה לי אתה פחדן גדול.כאילו הבנתי למה פחדן כי אני לא אומר לה מה אני מרגיש אבל אתמול היא הבינה.הקיצר אמרתי לה אנחנו הולכים להיתרחק אז היא התחילה לבכות.שראיתי אותה ככה שום כאב בלב והיא אמרה לי ככה אתה מעניש את עצמך,ואמרתי שמגיע לי העונש הזה למרות שקשה להתמודד עם העובדה שאני והיא נתרחק אני לא יודע עם זה הצעד הנכון שעשיתי.ולמה היא בכתה גם את זה אני לא מבין היא אוהבת אותי ?מה תנו דעות לסיפור ומה אתם חושבים עליו עם יש עצות בכיף...
סליחה על החפירה



ציטוט ההודעה





