רוצה עצות,עזרה ,משהו
תקשיבו אני הולכת לחפור לכם אולי אבל תגידו מה שיש לכם להגיד בנושא.
אז ככה,אני בת 17 ובחיים לא היה לי חבר.
אני נראת טוב אפשר להגיד,יש לי חברים והכל טוב ויפה. הקטע הוא שה''חברות'' שלי הם סתם חארטה,כי תאכלס אנחנוביחד רק בבצפר,ואחרי הבצפר אנחנו לא ניפגשים ואני לבד.
בשישי אני בכלל לא יוצאת. ובגיל הזה אני רוצה כבר חבר ולצאת והכל.,אבללל בגלל שהחברות שלי לא קוראות לי ואנחנו די התרחקנו השנה אז גם אי אפשרא לבקש מהם לצאת ,וכל פעם ,והיו יותר מדי הרבה פעמים,אפשר להגיד כל שישי,הצעתי להנם לצאת לאנשהו וכל פעם הייתה סיבה אחרת לא לצאת,אז אני לא ייצא לבד למסיבות והכל.
אני כ''כ עצובה בגלל הקטע שאיך אני אכיר בנים עם אני כל הזמן בבי? אני לא יוצאת בכלל.
עכשיו לבעיה השניה.
למה בכל מי שאני מתאהבת לא שם עליי?????! למה???
לפני 3 שנים התאהבתי בילד מהכיתה שלי,והוא בכלל לא שפ עליי. לפני שנה התאהבתי בבחור אחד והוא פגע בי נורא,והשנה אני דךוקה על איזה אחד מהכיתה שלי גם,והוא גם לא שם עליי.
למה תמיד כשאני מראה לבן שאני מעונינת בו ,הוא לא שם עליי?
ואני יודעת שללכת ולדבר איתו זה לא הפיתרון בגלל שהוא בחיים לא יסכים ליהיות איתי. הוא אחד שנראה לי עדיין לא סגור על עצמו.
ובכלללי לא משנה מיע זה יהיה,עם אותו אחד מוצא חן בעיני,אז כאילו בכוונה הוא ייתעלם ממני,או שפשוט אני לא הטעם שלו.
אני ממש מבואסת סגלל זה,אני לא יודעת איך להמשיך עם כל הקטע הזה.
ועם יש נגיד איזה אחד שמיסכתל עליי והכל,ואני גם מרגישה אליו משוה,אז עם אני אלך ויידבר איתו ואז ייתברר שזה סתם והא בכלל לא מעוניין בי,אז הכל ייצא בולשיט וסתם חרא אחד גדול.
אני לא רוצה לצאת מתומטמת.
יש אחד גדולממני בשנה אבל ללכת לדבר איתו ואז לצאת טמבלית אני גם לא מוכנה.
הבעיה שאני ביישנית ממש ממש ממש קצת. רק בקטע של לגשת לבחור ולספר לו את הרגשות שלי. וזהו!
בקטע של להתחיל שיחה או לדבר אני ממש חופישיה ואין לי בעיה.
אני לא יודעת איך להמישך מפה כי תאכלס,אני בת 17 ובחיים לא היה לי חבר. ואני יודעת שזה שלא היה לי חבר זה רק בגלל שאני לא יוצאת לשום מקום.
האם לדעתכם החסר יגיע מתישהו?
ואיךך אני יכולה להכיר בנים?
ובבכלל מה דעתכם על כל הדבר הזה?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Aviv2222
