מנסה לשכוח מהמציאות , ולכתוב פה על הדף
זה מין תחושה כזאת שהזמן אחריי במרדף
מההורים כבר נמאס , אני נמצא עם חברים
שאחד אחד אני אוהב אותם , ואת זה הם יודעים
ולא משנה לי אחרים , להם חשוב משהו אחר
"שאני יפסיק להיות תינוק , ויתחיל להיות בוגר"
וזה אחרת , כי בכלל מה הם מבינים
שהם גרמו לכך , שאנשים ירקו לי בפנים
ומבפנים , זה אוכל אותך , לא הרגשה טובה
הכל בגלל שאבא שלי חזר בתשובה
הוא חושב שהוא יכול , לשנות את מהותי
כל הסיפור כי הוא רוצה , שאני יהיה דתי
כל הקטע לא מדבר אליי , לא מעניין אותי הנושא
אבל בכל אני חייב לשבת כל היום על הכיסא
כמו ציפור בכלוב , לא לראות יותר אור יום
להפגש עם חברים ? זה אולי רק בחלום
לפי התרבות שלי , אותי שופטים שם אנשים
הם שותים שמפניה, ואני אני יין פטישים
מבחינתם אני נחשב כמו יצור מהחלל
מתרבות כמו שלי , כל אחד מהם נגעל
אז אבל'ה יקר ,אל תתאכזב יותר מידי
שאני שונא תאנשים , שמסתכלים עליי
כמו בן אדם שונה, רק בגלל שאני לא מאמין
בגלל שבבוקר אני יושן , ולא מניח תפילין
זה וויכוח של שנים , ביני ובין ההורים
שאני צריך רק ללמוד , ולשכוח מחברים
שרק הורסים לי תחיים ,מסיטים אותי מהדרך
למרות שזה לא נכון , אפילו לא בערך
אז בגלל המחשבות שלהם , הרחיקו אותי מהבית
כבר נשבר לי לחכות , ליונה עם עלה של זית
אני מתחיל להתרחק מהם , אותי הם מגעילים
מי המציא ת'שטות הזאת שנקראת הורים
הם מצפים ממני הרבה , אבל יש גם גבולות
אבל בסך הכל, כל אחד עושה טעויות
אז הם ניתקו אותי מהחברים , מהבית , מהמיטה
ועכשיו אני עומד כמו כבש לשחיטה
במקום שאני לא רצוי בו , ואני לא מרגיש בו נוח
אבל עכשיו אין לך חדר שאליו אני יכול לברוח
מין חוק כזה שאומר "שדווקא לי זה קורה"
אבל כדור לא יחזור יותר , אחרי שאתה יורה
קצת פריקה על מה שקורה .... אם מישהו רוצה הסבר בפרטי בכיף...
נ.ב זה הראשון שלי מהסוג הזה....אז לרחם בתגובות
מקווה שיצא בסדר ושנהנתם לקרוא , תודה![]()



ציטוט ההודעה

