התחלה קצת רצינית, ההמשך הרבה פחות
הכל חם מהתנור וזרוק מהראש ;]
יושב ובוהה בתקרה, לא מבין מה נסגר
במצב רוח טוב מדי מכדי לחשוב על מחר
כשהייתי קטן אמרו לי "אף פעם לא מאוחר"
היום אני גדול ומבין שהרבה זמן כבר עבר
האם הזמן שלי נגמר, או שזו רק ההתחלה
הבנתי שצריך לעבוד קשה כפיצוי על כל הבטלה
אז מצאתי עבודה, "צריך כסף?" לא תודה
"צריך ירוק?" כן תודה
אני המפקד של עצמי, תגמל וזאת פקודה
קשה מאוד להפסיק, כמו לפענח חידה
אבל אני אשקר אם אגיד שלא עלה לי הביטחון עצמי
מאותו יום שהתחלתי לעשן בלוברי על בסיס יומי
וילדים, אני יודע שגם סמים קלים מזיקים
ואני יודע שבכל רגע אני יכול למצוא תעצמי באזיקים
אבל אני מאמין שאין לי סיבה להפסיק, לא משנה באיזה גיל
כל עוד אני ממשיך כרגיל, לחיות אורך חיים רגיל
הכל מטאפורות, אם החיים מתמטיקה אני הפתרון לתרגיל
כי אם לא אני, אז מי הבנאדם הנכון להוביל?
ואם אתה הומו, אז אני כוכב נולד
ואם אתה נוצרי, אז אני חג המולד
ואם אתה שמן, אז אני עוגת שוקולד
איך רצינות, הפכה פתאום לשחצנות, כל החיים שלי מטאפורה
אחת גדולה שהולכת ומסתבכת עם הזמן, אבל לא נורא
כי אני כבר לא כמו פעם, שהרגשתי ביישן ונחות
היום אני משדר יותר ביטחון מחגורת בטיחות
תל-אביב, עיר קשה להסתגלות.. לא מספיק הקשיחות
צריך סטייל אופנתי, ו-20% אחוז נכות
בשביל לחנות בחניית נכים, כי אין ברירה אחרת
הכל פה קורה כל כך מהר כאילו כל העיר ממהרת
אומרים שהחיים זה DVD כי כל אחד חיי בסרט
אז יש לי ביטחון, מרגיש כאילו אני מקום ראשון
ויש לי סטייל אופנתי, דורך עליכם עם נעל AIR YEEZY עד שתלכו לישון
ויש לי 20% נכות כי פעם הבאתי פריסטייל כל כך חזק שנשרף לי הלשון
יש קטינים, שלא מבינים, שיש הרבה חיים ודברים מעבר לגוגל
כשאתה עומד לבד מול 3 גורילות כאילו אתה בג'ונגל
חברה שלי מעצבת ומרוויחה פי 3 יותר ממני ועוד אני מרוויח יפה
מדברים על עבודה, 7:30.. עפתי לשתות קפה.



ציטוט ההודעה







