שלום לכל גולשי ONE, אני כותב כאן לראשונה ושמח שאני יכול לשתף אתכם בחוויות ובתחושות שעוברות עליי כאן בסקרמנטו ובכלל בליגה הטובה בעולם, למרות שבחלקים גדולים מהזמן אנחנו במסעות של משחקי החוץ. כל שבוע אכתוב טור אישי ואשתף אתכם בכל החוויות שאני עובר ב-NBA.
אחרי ארבעה ניצחונות רצופים, הגיע ההפסד לשיקאגו, אבל אם יש דבר אחד שהספקתי ללמוד כאן זה שאסור להוריד את הראש אחרי הפסד, כי פשוט אין זמן לזה. הרי בעוד יומיים כבר משחקים שוב - זה ה-NBA. יש פה אפילו תקופות של ארבעה משחקים בשבוע.
מול שיקאגו נראינו פחות טוב, היתה הרגשה של פחות שיתוף ומסירות מאשר במשחקים האחרונים. מבחינה אישית, אני חייב לומר ששתי הפציעות האחרונות בקרסול הורידו לי את הביטחון וזה השפיע.
אולי בדיעבד היה עדיף שאנוח כמה ימים נוספים, אבל אני לא אוהב לשבת בחוץ וזה חלק ממי שאני וממה שאני נותן. אם אתה לא משחק טוב, או אפילו לא משחק בכלל, מישהו אחר יבוא וינסה לקחת את ההזדמנות.
לא הרגשתי טוב כמו במשחקים הקודמים ושוב, זה בא לידי ביטוי בעיקר בגלל ירידה בביטחון שנובעת מהפציעות, אבל אין מה לעשות. אני צריך לחזור מהר לקצב, יש המון משחקים בעונה כאן וזה משהו שאי אפשר לתאר.
זה לא כיף, אבל אני לא מודאג, עוד יומיים יש עוד משחק ואני מקווה לחזור להציג את היכולת הטובה שלי. יש לנו שלושה משחקי חוץ קשים עכשיו ואני מקווה שנמשיך בקו שבו התחלנו.
אם להתייחס לציפיות ממני כאן ולסוג השחקן שהם מצפים ממני להיות, אני יכול לספר שבקבוצה מדברים איתי הרבה על הובלת הכדור ויכולת המסירה. אומרים לי כל הזמן שאני מן סוג של היידו טורקוגלו.
דיברו איתי הרבה על הדרך שהוא עשה מטורקיה ולאורך התקופה שהוא היה כאן ומרבים להשוות בינינו מבחינת סוג השחקן, שזה דבר מחמיא בהחלט, כי מדובר בשחקן מצוין. כיף שמשווים אותי אליו, אבל הדרך עוד ארוכה ואני באמת מרגיש שכל יום פה אני לומד משהו חדש.
את מרבית הזמן שלי בעיר סקרמנטו עצמה אני מעדיף להעביר בבית ולנוח כדי לנקות את הראש, כי הרבה זמן לנוח אין. בגדול סקרמנטו זו עיר שקטה מאוד, ההפך הגמור של עיר כמו ת"א, אולי יותר קרוב לסגנון של קרית שמונה בצפון.
אני נהנה כאן ממסעדות טובות מאוד ונמצא כאן כל העת עם אחי. אני מאוד נהנה כשהמשפחה מגיעה לבקר ואני יכול לדבר עברית. הזמן איתם חשוב לי כי אין פה יותר מדי "פאן".ברור שאני מתגעגע לארץ, למשפחה, לכלב, לחברים, אבל אני לא חושב על זה הרבה. אני רוצה לשמור על ריכוז ולהיות מכוון למטרות שלי. בסך הכל בעידן האינטרנט יש מצלמות ודרכים לשמור טוב על קשר, אז מסתדרים.
ואם כבר מדברים על מטרות, אני יכול להגיד שלא הצבתי לעצמי מספרים, זה יותר עניין של תחושה אישית שלי, שעשיתי את הכי טוב שאני יכול ולהיות אחד מהטובים בקבוצה.
אני שואף לבסס את עצמי כשחקן לגיטימי ב-NBA ולהיות שחקן חמישייה כאן. בינתיים, אני מקווה שהביטחון יחזור מהר ואתרכז בלחזור לכושר טוב.
להתראות, בינתיים.
קרדיט לONE
אז כמו שאמרנו, נאחל לכספי בהצלחה, באמת רואים שיש לו קצת חוסר ביטחון, וזה הכי בולט בקליעות עונשין ששם כפסי מציג סטסיסטיקה מאכזבת.









ציטוט ההודעה





