[טקסט] הזמינות של הפגיעה
מוקדם מדי לדבר, והראש עסוק רק בשטויות,
האם לחיות בתוך בועה או סתם לחיות בטעויות?
לקום מחלום בבוקר ולהתעורר שוב לסיוט,
חשבתי שחייתי בחלום אבל עכשיו המציאות,
פוגעת בי ואומרת שהגיע הזמן שלי למות,
מחפשת ת'קורבנות שלה בעיקר לפי זמינות,
ואני הכי זמין כי רק אני מרגיש חבוט,
הראש שלי עומד על גוף שאין לו אישיות,
בתוך גל של אנשים, נסחף לחוף ולאכזבה,
אני אמות בתור אדם שלא חווה אף אהבה,
אין כאב יותר משקט והשקט לא כואב,
אז איך תמיד שאני מרגיש ביחד אני פתאום עוזב?
הולך, בורח, לא רוצה שוב להתאהב,
מפחד להפגע ולא שומר מקום בלב,
לאף אחת, לאף אחד שרוצה להתקרב,
אז תתרחקו ממנו ואל תנסו להתערב.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי WeedMe
