נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
ואללה חבר'ה ..
אין לכם מושג כמה אני עייף...הלוואי וידעתם כמה אני תשוש....
להיזכר בכל הזמנים שהיינו יוצאים להתאמן ובקשיים שהיינו צריכים להתמודד איתם רק כדי שנוכל לגעת בחלום..
שלא היה מה לאכול...שהיינו צריכים לא לאוכל כדי שהאחים הקטנים שלנו יוכלו לאכול היינו חוזרים הבית ואוכלים רק קשה של לחם ....
לפעמים אפילו לא אוכלים כדי שיהיה מה לאכול למחרת..
זה היה מגיע למצבים שפשוט היינו נופלים באמצע הרחוב מרוב שהרגלים שלנו היו חלשות מהאימונים וחוסר תזונה ...
אז יצאנו לעבוד כדי שהמצב יסתדר והמשכנו להתאמן , למדנו יצאנו לעבודה חזרנו ב 10 בלילה תשושים ויצאנו להתאמן ושוב חוזרים הבית לאותם קשיים שאנחנו מכירים ...וקמים בוקר למחרת שוב ללימודים..
באמצע הדרך אחד ההורים נפטר לחבר ואני המשכתי לאכול מכות אני זה שכתב "נשבר לי הזיין "
ולא שכחנו את הימים שהיינו יוצאים בימים הכי חמים עד הימים הכי קרים רק כי חייבים כי זאת הדרך למטרה!
חיים שהפסדנו בזמן שאחרים בילו וביזבזו את הכסף שלהם לבילויים היינו שומרים את הכסף שהיה אפשר לשמור כדי שנוכל ליסוע לים ולהתאמן ...
נשארנו בלי בחורות כי לא היה לנו גם זמן להקדיש להן , אז אין אוכל או זמן לעצמך כי המשפחה על הראש , אין זמן להיות אדישים חייבם להמשיך להתאמן מה שגרם לנו לזנוח כל בילוי אפשרי כדי שלא נפסיד יום של אימון ..אין בחורות או כל דבר נלווה כי אין ראש להתעסק בזה אין לנו זמן פנוי לעצמנו רק למשפחה ולמטרה..רק חולות ראינו בשלוש השנים האחרונות ...
הכל אנחנו בעצמנו בנינו תוכניות אימונים , למדנו מטעויות ומפציעות בלי עזרה מאף אחד כל השאר פשוט צחקו ואמרו שניכשל כי בחורים מהמקומות שאנחנו גדלנו בהם זה גדול עליהם ...
וכל פעם ששמענו את המשפט הזה פשוט נכנסנו עוד יותר חזק והקשנו את האימונים !
כי הייתה לנו נחמה אחת שיקראו לנו שנתקבל ! האושר שנחווה באותו רגע הדמעות שדמיינו שירדו לנו מאושר !
הצבנו לעצמו מטרה שנינו כאחד ונכשלנו ...המטרה היחידה שהייתה לנו עד כה ונכשלנו ....
והחלטנו עוד בתחילת הדרך שזה או ששנינו נעבור או שבכלל ואחרי שראיתי שהוא חזר שבור פיזית ונפשית החלטתי (אפילו שהוא שיכנע אותי שלא) שזאת הייתה טעות...הגיע הזמן להרים ידיים ולהגיד משהו שנימנעתי ממנו עד היום ....
אני...נכנע....
מטרה שאבדה
