משהו שכתבתי .
"רעות !" שני נופפה בידיה מסוף המסדרון .
גררתי את רגלי בעייפות , מכינה את עצמי לחפירה היומית .
שני חיבקה אותי ופצחה בשאלות על החולצה על החדשה שלה .
העפתי מבט ארוך ומייגע . לשני אף פעם לא היה טעם טוב בבגדים . הרמתי אגודל וחייכתי חיוך מאולץ .
"ישנתי רק 4 שעות הלילה" אמרתי לשני בעוד ששתינו הלכנו אל כיתת האם שלנו .
שני הייתה שקועה בעולם החלומות שלה , בו יש רק אותה , את רועי ואת אהבתם הלא אפשרית .
ישבתי ליד השולחן המשותף והנחתי את הראש על הכרית . מזווית העין ראיתי את אורן מתקרב .
אורן היה הידיד הטוב מכיתה י'5 שתמיד מתאהבים בו מתישהו , אבל קשה לספר את זה .
התרוממתי מהשולחן וסיפרתי לו על השינה הקצרה שהייתה לי . הוא רק חיבק אותי ונתן לי כתף לישון עליה . הבושם שלו שיכר אותי וגרם לי להתקרב עוד יותר . הצלצול הפריע לשקט שלנו .
צלצול מחורבן . הורס לי את ההפסקה . את הזמן הקצר שלי עם אורן .
בעדינות יתר אורן הרים אותי מכתפו ונפרד לשלום למשך שעה שלמה . עצוב .
שני חזרה אל השולחן וישבה לידי . היא בכלל לא שמה לב שאורן היה כאן .
אירית המחנכת נכנסה ואמרה שהמורה לאנגלית לא תגיע בגלל ביקור בבית החולים .
יש לנו שעתיים חלון . כל הכיתה ניסתה לשמור על איפוק ולא לצהול בחגיגות ושמחה .
שני החזיקה לי את היד בחוזקה מרוב התאפקות , פניה הפכו לאדומות . צחקתי .
אירית הסתכלה על בפנים מחמירות . פניה הצחיקו אותי .
היא אפילו כעסה עוד יותר . הסתכלתי על הרצפה ונמנעתי מלצחוק .
"אתם משוחררים" אמרה ויצאה מהכיתה .
שלחתי מסרון לאורן . הוא אמר שהוא יבריז מהשעה הבאה . בשבילי ורק בשבילי .
יכול להיות שאני מגזימה ? אולי אני לא כל כך חשובה לו ?
אבל היי , הוא מבריז בשביל להיות איתי לא ?
לא ?
החלטתי לצאת משערי בית הספר ולקנות בורקס אצל הקיוסק של יעקב .
היה כל כך חם בחוץ . מיהרתי אל הקיוסק שם ראיתי את הבן של יעקב , ליאור .
הוא איכשהו תמיד חייך אלייך ונתן לי בורקסים בחינם , אני חושדת .
היה לו חיוך מוגזם הפעם . הוא היה דומה לכלב שלי שמקשקש בזנב כל פעם שהוא רואה אותי .
ידיו רעדו .
עזבתי את המקום כמה שיותר מהר כשבורקס חם בידי .
שני עדיין הייתה בכיתה , היא הייתה לבד עם אנה .
החלטתי שאני רוצה להיות לבד , חיפשתי כיתה ממוזגת וריקה .
פתחתי את כל הכיתות בקומה , עד שהגעתי לי'5 .
הייתי חצי ישנה חצי טוחנת בורקס .
אורן חייך אלי את החיוך המדהים שלו . חייכתי בחזרה ונמסתי בפתח הדלת .
שולה מיד גרשה אותי בחיוך מאולץ . אויש מורים .
מצאתי לי כיתה ריקה . ישבתי בתוכה ואכלתי ברעב את הבורקס .
שקעתי לי במוזיקה בפלאפון עד שכבר התחלתי לרקוד ובלי ששמתי לב נגמרה השעה ואורן עמד בפתח הכיתה . הסמקתי גם מבפנים . אורן בא וחיבק אותי , בטח הוא ניסה לעצור את הפדיחה שלי .
את השעה שאחרי בילינו בכיף . ישבנו בכיתה על שולחנות מחוברים כשהראש שלי על הברך של אורן , והוא משחק לי בשיער , וצמרמורת בכל גופי .
נרדמתי על רגליו עייפה ומותשת .
אורן החליט שהטוב לעשות הוא להשאיר אותי לישון , גם אם זה גורר הפסד של חצי שיעור .
אז כבר התעוררתי , כשחיוכו של אורן מולי . אורן . איזו מילה מדהימה .
את מפסידה את שיעור היסטוריה , הוא לחש .
נפרדתי ממנו לשלום כשאני נגררת לשיעור .
מה אני אגיד לאירית ? שישנתי ?
אני ואורן מכירים כבר 8 שנים , מאז כיתה ב' , אני חושבת .
הרגשות שלי אליו התחילו בכיתה ח' . וואו כיתה ח' , כמה ישן ורחוק , איך הזדקנתי מאז .
וואו , אני נשמעת כמו אימא שלי .
כשנכנסתי לכיתה הופתעתי לגלות שאירית ראתה אותי ישנה על ברכיו של אורן , ואחר כך הופתעתי עוד יותר כשהיא נתנה לי להיכנס .
שני מיד התחילה עם החפירה .
סיפרתי לה על השעה וחצי שעברו עלי .
היא לא האמינה ועברה בדרך כלשהיא לסיפורים על רועי .
המשך השיעור עבר במהירות וההפסקה הגדולה התחילה אחריו . הלכתי אל השירותים והצצתי במראה .
עיני הנפוחות העידו על עייפות .
יצאתי מהשירותים ויצאתי אל החצר . אורן ישב על הספסל כשאנה השעינה את ראשה עליו .
הוא ראה אותי אבל הסתובבתי והלכתי .
אנה הייתה ידועה כמחפשת אתגרים . היא אהבה לגרום לבנות לקנא בה .
בטח שני המפגרת סיפרה לה . היא והפה הגדול שלה .
ישבתי על המדרגות שבתוך הבניין והצמדתי את ראשי לברכיי . כאב לי , בפנים .
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי iCrazy
