נתחיל מאפס!
לפני חודש ימים הכרתי משהיא שלא ממש היתה בעניין שלי ולא מהעיר שלי, הכרנו ממש בקטנה כעבור כמה שבועות שלא דיברנו בכלל היא השיגה תאיסי שלי התחלנו לדבר שם ופה יום למחרת היא התקשרה אלי ובלה בלה בלה...
בקיצור הבנתי שהיא בעניין שלי ולא מפריע לי לזרום אחרי שקצת הכרנו בפלפאון היא החליטה שבא לה לראות אותי אז היא בא לבקר בעיר שלי, הכל התחיל בנגיע והסתיים בנשיקות כי כמו שאמרתי לי לא מפריע לזרום.
אחרי זה התחלנו להכיר באתי אליה/יצאתי איתה כמה פעמים והכל יפה וטוב
לאט לאט וראיתי שהיא לא סתם ילדה ושיש לה מח ואופי ואני אמרתי לה לא פעם אחת שאני בן אדם לא מיוחד אבל רצני במערכת יחסים, הצעתי לה חברות כמובן שהיא הסכימה.
אחרי שבוע וכמה ימים שהינו בקשר קצת יותר רצני התחלתי להרגיש שאנחנו מתרחקים אז חשבתי לשאול אותה ''מה הדבר הרע שמצאת בי עד עכשיו?'', לקח לי זמן להוצא ממנה את התשובה אבל בסוף היא ענתה לי שהיא לא רגילה לזה שאני אומר לה שאני אוהב אותה כי כנראה היא לא יכולה להחזיר בחזרה ולפעמים מרגישה שזה מרחיק ובזה היא צודקת, אמרה שטוב לה שאני רחוק ולא בעיר שלה כי אם היינו רואים הרבה זה לא היה טוב (היא אף פעם לא פגשה משהוא רצני, ''חובבת משחקים'')
היא אמרה שיש לה ברגע זה רגשות כלפי אבל לא יודעת אם זה לנצח.
בקיצור היא לא היתה מוכנה להכיר משהוא רצני ועכשיו נראה לי היא לא סגורה על אצמה..
והסבירה לי שקצת הקדמנו בלהיות חברים ולהתחיל קשר רצני
בקיצור הגענו למסקנה שניפרד ובהתחלה נכיר קצת יותר אחד את השני ומשם נראה כבר מה נעשה..
עכשיו שאלתי אותה עם יש משהוא מאחורי כל זה ואמרתה לה ''אני בטוח שכל בת תגיד את אותה התשובה'' והיא אמרה לי לא פעם אחת ''לא אין לי משהוא אחר'' ואמרה שהיא לא משקרת לי
כמובן שאני מאמין לה!
ולפני כמה זמן היא ואמא שלה הזמינו אותי ליומולדת של אמא שלה במסעדה והיא אמרה לי שאפילו שניפרדנו היא רוצה שאני יבוא לארוע וישאר אצלה ללילה כי לא יהיה לי איך לחזור (ההורים שלה בבית אז אל תתחילו אם תגובות דפוקות כי זייון זה לא מה שאני מחפש אצל בנות!, כמו רוב החרמנים המתים)
ואמא שלה כן יודעת על היחסים שלנו ואני בטוח שהיא תספר לה שניפרדנו
גם אמרתי לה שעכשיו אני לא יודע איך להתיחס אליה כשאני רואה אותה והיא ענתה לי ''תתיחס אלי בדיוק כמו שהתיחסתה מקודם'' (זאת אומרת חיבוקים, נשיקות, מחמאות הכל נישאר)
עכשיו ממה שאני הכי פוחד זה להפוך לידיד הטוב שלה, אחד כזה שהיא אומרת שהוא חמוד וכיף לה לדבר איתו ולספר על הבעיות שלה כי הוא יודע להקשיב
ואני לא רוצה כי עם ידידות טובות לא מגעים רחוק או שבכלל לאבד איתה את הקשר, היא אמרה לי שזה לא יקרה..
אז הבעיה כאן שאני אישית דיי סגור אליה וקצת יותר מ''יש לי רגשות אליך'' כמו שהיא אמרה.. הבנתי גם שלא היה לה אף פעם קשר רצני או משהוא רצני והיו רק בנים כאלה שמשחקים
אבל היא אמרה לי שהיא כן מוכנה לכזה קשר ועכשיו היא לא ממש יודעת מה לעשות
טוב שהיא אמרה את זה בזמן כי היה יכול להיות מאוחר מידי...
בקיצור מה אתם אומרים על המצב?, יש לי סיכוי?
באיזה צורה אני יכול להחזיר אותה?
היא רוצה שקודם נכיר ואחרי זה נראה, אבל לא נכנס לי לראש למה אי אפשר לעשות את זה באותו הזמן שאנחנו חברים?







