טקסט-משחק ילדים הוספתי בית
לילה שעה מאוחרת כולם יושנים רק אני עוד רושם.
רושם עוד פריקה רושם עוד שיר שאין לו בכלל שם.
חולם חלום שלא יתגשם,מודה לה' שאני קם נושם
אבל בפנים אני מרגיש לא שלם, אני מרגיש אשם.
גורם לכולם בי להתרשם,עומד בחוץ לבד בגשם .
כל טיפה שיורדת אני מוריד מהעייניים כפול שתיים.
אולי מהסיבה שאין לי אבא אולי בגלל שרע לי בחיים.
אולי בגלל שלי לא מקשיבים,אני נחשב חסר ערכים
עלי לא נלחמים אני מתאמץ לבד להשיג דברים.
אני חייל אמיץ וטיפש שבא לבד ויפול בשדה הקרב
אני עוד אחת אם ממלכה רחוקה ובסוך הכול נחרב.
אני אביר שרוצה להציל נסיכה אבל נטרף עלידי דרקון
עוד סיפור שנגמר באסון, כחה זה צריך להגימר נכון ?
להיולד ללמוד לקלוט לנסות למות ואין הרבה מה להבין
בשביל לחיות הרבה צריך לסטות מהדרכים"המבין יבין"
הרי זה משחק ילדים אבל לא באמת משחק לילדים
זה משחק שאחד יוצא שמח והשני אם חיים הרוסים.
אני הולך לבד נושם לבד
אני לבד סובל פה את החיים
אני אוכל לבד ובסוף ימות לבד
כחה זה החיים משחק ילדים
אני מרגיש כל כך קטן מרגיש כמו נמלה באצמע היקום(עולם)
אם אני יפול לא יעזרו לי לקום,כולם עוברים כאילו אני כלום.
אין לי כוח להמשיך בדרך למה שום דבר לא מחכה לי בסיום
רוצה להתחיל דרך חדשה חיים חדשים אבל השביל שלי חסום.
שום דבר לי גורם לי להיות המום,בפנים בגוף שלי הכאב עצום.
החיים גרמו לי להרגיש יתום,בלילה פוחד לישון תעיינים לעצום.
מרגיש בגופי גל של חום,אבל במחוץ מראה הבאת פנים קרות
יש לי כל כך הרבה מה לראות יש כל הרבה בחיים מה לעשות.
מרגיש כאילו לא בא לי לחיות,כאילו החיים מביאים לי מכות קשות.
להיות או לא להיות זו השאלה לברוח או לצרוח מה התשובה?
האם לנסות לצאת לחופשי מהכאב זו שאלה ממש חשובה.
בלב שלי נעלמה כבר התקווה,מרגיש כמו סוס שסוחב מרכבה
רץ בחום ובקור בלי הפסקה.אומר לעצמי בלב הכול רק לטובה.
אבל הלכה לי הנשמה,המוח עסוק בנקמה כולי נמצא בפחדים
מהזמן,מהמוות,מהאנשים שאומרים שהחיים הם-משחק ילדים.
ציטוט ההודעה
