וואו הרבה..אין חברים,אין חברות ומבעוס באופן כללי...
טוב אז קודם כל אני בן 17...אממ מזזה שאין לי חברים זה לא בדיוק מדויק יש לי חברים...המון אבל אני אוהב רק ככה 3 מהם והם החברים הטובים שלי שאני יושב איתם...פעם היינו יושבים קבוצה של אפילו 20-30 ילד ועכשיו אנחנו 4 למרות שאני עדיין בקשר עם אחרים פשוט התרחקתי...ועכשיו אם יש לי רק 3 חברים יוצר הרבה פעמים שאין לי עם מי לשבת כי הם לא יכולים ואני ממש מתבעס מזה..עוד יותר שעוד מעט יום העצמאות ואין לנו מה לעשות...עוד משהו זה שאני בתול (למרות שאין לי בעיה עם בנות אני פשוט ממש מכוער אז קשה לי ליזרום איתם..הו לי חברית אבל מקסימום נשיקה ממש קשה לי ליזרום יותר מיזה..) ואין לי כרגע בנות להכיר כל כך כי כבר ישבתי עם רוב הבנות בעיר שלי (אני גר במקום קטן) ורובם תפוס או לא זורם לי איתם או שאני פשוט לא סובל אותם... ודבר אחרון והכי קשה זה שדיי נימאס לי מהכל...כאילו אני חושב על זה ששנה הבאה אני מסיים תיכון ואני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב שאין טעם...אז אני יוציא בגרות טובה יסיים צבא יוציא תואר יעבוד יתחתן וכל החרא הזה...למה? מה זה יעזור לי...זה לא כיף או מהנה וזה לא מספק אני רק מיסתכל על ההורים שלי ויודע שזה לא בשבילי..אבל מיצד שני אין שום דבר אחר בשבילי..חוץ מיזה אני מאוד אוהב אנימה ומנגה..מי שלא יודע זה קומיקס ואנימציה יפנית...אני מאוד אוהב את וצופה בהמון סדרות וקורא הרבה מנגות ואני קצת...אממ מושפע מיזה..כאילו לא כלפי חוץ פשוט אני נורא מקנא בזה..אני יודע שזה נישמע מטומטם והעולם של הדמויות שם תמיד כל כך מרגש וכיפי הם תמיד יודעים מה לעשות וניראה שאף פעם לא משעמם להם ואני נורקא מקנא בזה..כאילו גם אני רוצה כאלו חיים אבל זה בילתי אפשרי אז זה רק מוריד את הערך של העולם האמיתי בעיניי...חשבתי בקטנה על להיתאבד אבל הוצאתי את המחשבה הזאת מהראש כי אני לא אוהב כאב אז לא צריך לחפור על זה...בקיצור רק רציתי להיתפרק ואולי לישמוע דעות של שאנשים אחרים שאולי עובדים משהו דומה...מיצטער על החפירה ותודה עם מישהו מצליח לעזור לי ^^
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי ๖ۣۜAnton
